מזל טוב לרמי וברי!!!
עדכון אחרון: 07/07/2015
| מאת: אייל גולדמן
שני חלקים שיצרו שלם, שני אמנים שיצרו כמה מהאלבומים והשירים הגדולים ביותר בתולדות הרוק הישראלי, ושניהם חוגגים היום, ה-7 ליולי, יום הולדת.רמי פורטיס (1954) וברי סחרוף (1957), פורטיסחרוף בשביל רובנו, הם קודם כל סמל לעשייה מסחרית שלא באה על חשבון האמנות עצמה. הם נשארו נאמנים לחזון שלהם, והקהל עקב אחריהם. למרות שבשנים האחרונות יש עדנה בפופולאריות של פורטיס, בעיקר בזכות השתתפותו ב X פקטור, כשהוא עולה על בימת הבארבי, יוצא לו מהקלעים פורטיס המשוגע, זה שלא רוצה להתבגר, גם לא בגיל 61.
המפגש בין השניים קרה באמצע שנות השבעים, כשפורטיס מנסה להבין את מקומו בעולם המוסיקה ומחלטר כחשמלאי של להקת תפוז, ואילו סחרוף הוא קצין תחזוקה בקבע עם עבר בלהקות רוק מתקדם ( "חלום קוסמי").
לאחר שאלבומו הראשון של פורטיס "פלונטר" נכשל מסחרית, הוא החליט שאין לו מה לחפש בארץ, אסף איתו את סחרוף, סמי בירנבך ומלכה שפיגל וכל החבורה עזבה לאמסטרדם, ומשם לבלגיה. מהר מאוד פורטיס הרגיש שאין לו רצון להיות מוסיקאי, וחזר לארץ, כששאר החברים ממשיכים את הפרוייקט שהקימו, להקת מינימל קומפקט. בארץ שכנע שולץ (דורון אייל) את פורטיס לחוזר למוסיקה, ב1981 הקימו את להקת כרומוזום. בהמשך הקים פורטיס את ז'אן קונפליקט עם רונן בן טל. מיותר לציין שמקרה "פלונטר חזר על עצמו - חוסר התייחסות משווע מצד התקשורת, ועשרות בודדים של אנשים שהגיעו להופעות.
ב-1984 חזר פורטיס לבלגיה, שם עבד סחרוף על אלבומה השני של מינימל קומפקט Deadly weapons, וחזר כחבר מן המניין. עד 1988 הגיעה מינימל קומפקט לתחילתה של קריירה בינלאומית מפוארת, אבל רגע לפני הפריצה הגדולה באמריקה, לא זכו חברי הלהקה בויזות עבודה, וכל הסיפור קרס.
ואז קרה הטוויסט - ניצן זעירא מחברת נענע דיסק הציע לפורטיס וסחרוף להקליט אלבום בעברית. הם הסכימו,הקליטו את שירים שפורטיס כתב תוך כדי מסע ההופעות הבלתי נגמר של מינימל קומפקט, והמשיכו הלאה. אבל אז קרה דבר, והאלבום החל למכור בצורה יפה בישראל, ואף הניב להיטים כמו "חתול מפלצת" ו"אין קשר". באותה תקופה הקליט הצמד גם אלבום באנגלית תחת השם פוריין אפייר, שגם לא הובן בזמן אמת עקב שילובים של מוסיקת עולם עם אלקטרוניקה ורוק (הקדימו את זמנם קצת יותר מידי...). הסינגלים "שועל במנוסה" ו"חלום כחול" זכו להצלחה גדולה ברדיו, והכינו את הקרקע לאלבום הרשמי הראשון תחת השם פורטיסחרוף, "1900?"
"1900?" כלל נכסי צאן ברזל כמו "אמריקה", "אין קיץ לילדות" "ניצוצות" (אחד הסולואים הראשונים של ברי סחרוף), ו"נעליים", אחד משירי המחאה הגדולים שנכתבו בשפה העיברית, ומבוצע בכל הופעה של פורטיס מאז ועד היום.
בשלב זה החבילה התחילה קצת לחרוק. סחרוף הוציא את אלבומו הראשון "הכל או כלום" (1991), שבו עדיין הייתה לפורטיס אמירה אמנותית גדולה. פורטיס הוציא לבד את "להתראות בחלומותיי" (1992). בשלב זה כל צד הבין שהוא רוצה להיות קצת לבד, וסיבוב הופעות משותף ב1992 ברחבי הארץ הניב את "כשהגיטרה מנסרת את הלילה", אלבום הופעה שתיעד בצורה מדוייקת את המופע.
בשלב זה החל ברי סחרוף לצבור תאוצה, ועם אלבומים כמו "סימנים של חולשה " (1993), "חם על הירח" (1995) "נגיעות" (1998), הצליח לאסוף סביבו עדת מעריצים שרק גדלה וגדלה, והביא איתה הצלחה מסחרית. פורטיס עצמו דשדש עם אלבומים פחות קומוניקטיבים, ונראה כי כוכבו דועך לאט לאט. מלבד שיתופי פעולה חד פעמים כמו הופעה משותפת ב-1999, הצמד לא עבד ביחד או תקשר.
ואז ב-2006 הוציא הצמד במפתיע את "על המשמרת", אלבום קאמבק שסימן את החזרה לפעילות משותפת. מאז הם מופיעים בנפרד וביחד, כשבחודש מאי מילאו את פארקי רעננה וראשון לציון בהופעות איחוד סולד אאוט.
שני הפכים, פורטיס המשוגע וברי הקול עם משקפי השמש.
כששניהם מנגנים ביחד זאת "גיטרה וחצי", לדברי פורטיס, כי "ברי מנגן על אמת ואני מחנטרש".
שני אמנים עם קריירות ענפות בפני עצמם, אבל בשבילנו הם תמיד יבואו ביחד, פורטיסחרוף (עכשיו תנסו להגיד סחרופורטיס).