הקורבן של אלטון ג'ון במקום הראשון
עדכון אחרון: 23/07/2015
| מאת: אייל גולדמן
21 שנים ו-23 אלבומים. עשרות סינגלים. קריירה מכובדת בשביל כל אמן, בייחוד שהאלבומים מצליחים, סיבובי הופעות מצליחים לא פחות, והכרה עולמית כגאון מוסיקלי. אבל כל זה לא הספיק כדי לייצר דבר אחד קטן. קטן אבל משמעותי - שיר במקום הראשון במצעד הבריטי. כן , קראתם נכון - לאורך קצת יותר משני עשורים לא הצליח אלטון ג'ון להכניס שיר אחד לראש המצעד הבריטי, למרות ההצלחה הכבירה שלו. מה שינה את הכל? שדרן רדיו עקשן, ושיר אחד. לפעמים זה כל מה שצריך.ב-1989 הייתה הקריירה של אלטון ג'ון בשפל מסחרי (ויש שיגידו שגם אמנותי). רצף של אלבומים בינוניים הביא לכך שהביקוש להופעותיו החל לרדת, וחלק מהסינגלים ששחרר כלל לא נכנסו למאה הגדולים במצעד הבריטי. הסינגל האחרון שלו בשנות השמונים, Sacrifice, הגיע בקושי למקום ה-55. השיר הופיע באלבום Sleeping with the enemy שיצא ב-1989, והיה הפעם הראשונה מאז אמצע שנות השבעים שאלטון ג'ון ושותפו המוסיקלי ברני טאופין כתבו אלבום שלם בלי עזרה של כותבים חיצוניים. לאלבום יש גם קונספט - מחווה לאמני הסול והR&B שהשניים אהבו בשנות השישים והשבעים, כשכל שיר הוא ברוחו של שיר שטאופין אהב. לאחר שכתב את המילים, העביר טאופין דוגמאות לאלטון ג'ון, שכתב מנגינות ברוחו של כל אמן, ולפעמים הלך קצת קדימה.
השיר Do right woman, do right man של אריתה פרנקלין היווה את ההשראה לשיר Sacrifice, והקונספט הספציפי שלו היה שאלטון ג'ון ינסה לשיר כמו הזמר פרסי סלדג. השיר הוא לא שיר אהבה רגיל - הוא מדבר על איבוד האהבה במערכת נישואין. הפזמון אומר שזה לא קורבן כזה גדול לאבד את האהבה במצב כל כך גרוע, וכנראה שטאופין ידע על מה הוא מדבר. כאמור, השיר יצא בסינגל והצליח באופן כללי בעולם (מקום שני באירלנד ומקום שלישי באמריקה), אבל כאמור כשל במגרש הביתי.
ואז קרה משהו שמוכיח שוב כמה חזק היה כוחו של הרדיו בימים שלפני האינטרנט - שדרן הביביסי סטיב רייט החליט בחורף 1990 שהשיר מוצא חן בעיניו, מבחינתו כולם יכולים לקפוץ לו, הוא מנגן את השיר בתוכנית שלו. המזל היה שהתוכנית הייתה מצליחה (רייט הוא סוג של דידי הררי, משלב מוסיקה, דמויות מצחיקות וחדשות בידור). תוך כמה שבועות החלו עוד שדרנים לנגן את השיר, וחברת התקליטים MCA הבינה את הפוטנציאל - Sacrifice יוצא ביוני 1990 מחדש כסינגל יחד עם השיר Healing hands, גם הוא שיר שיצא כבר כסינגל מהאלבום (ואף הגיע למקום הראשון באמריקה). מפה לשם, השיר הופך ללהיט היסטרי, ונכנס ב-22 ליולי 1990 למקום הראשון במצעד הבריטי. רגע היסטורי לאלטון ג'ון. הוא נשאר בראש המצעד כחמישה שבועות, והחזיר ברגע את הפופולאריות של אלטון לגבהים שכבר מזמן נשכחו. הוא גם הגיע למקום השלישי במצעד השנתי הבריטי.
שנה אחרי, הדואט שלו עם ג'ורג מייקל Don’t let the sun go down on me נכנס גם הוא לראש המצעד. ב-1997 הוציא את אלטון ג'ון את החידוש לשירו Candle in the wind שהוקדש למותה של הנסיכה דיאנה, וכאן נשברו כל המחסומים - זהו הסינגל המצליח ביותר בתולדות המצעד הבריטי (כ-5 מליון עותקים פיזיים שנמכרו) ומקום ראשון בכל מצעד בעולם.
אבל את הפעם הראשונה לא שוכחים. זו דוגמה מצוינת לכוחו של הרדיו, במיוחד באי הבריטי, שם השמעה של השדרן הנכון יכולה לייצר להיט תוך כמה ימים. ממש כמו באז ביוטיוב היום. או שלא.