גרין דיי, רינגו סטאר, ג'ואן גט, לו ריד ועוד כמה טובים ומכובדים זכו אתמול לכבוד השמור לגדולים שבאמני הרוק - מקום של כבוד בהיכל התהילה של הרוק. הם הצטרפו לרשימה מכובדת שמתחילה באמנים כמו אלביס פרסלי והביטלס ומגיעה עד נירוונה, שבתווך עומדים אמנים כמו קיס, מטאליקה, קרטיס מייפילד ועוד. האמן היחיד בהיסטוריה שזכה לשלוש זכיות נפרדות הוא אריק קלפטון - בתור חבר בלהקת היארדבירז, חבר בלהקת קרים וכאמן סולו.
הטקס כלל הופעות שונות, כשכול אמן זוכה לכבוד המגיע לו עם נאום הצגה ע"י אמן אשר הושפע ממנו, ומופע בכיכובו או בכיכובם של להקות מחווה שיכולות לכלול בכול רגע נתון את גדולי המוזיקאים בעולם.
השנה זכינו לכבוד מיוחד, עם הכנסתו של ביל ויתרס להיכל. מי? חלקם אולי שמעתם את השם. סביר להניח שרובם מכירים כמה שירים שהוא כתב ושר :
ויתרס נחשב בצדק לאחד מגדולי הכותבים והמבצעים בתחום הסול\ אר נ' בי בכול הזמנים, והשפעתו ניכרת על כול מי שהגיע אחריו, ובמיוחד על סצינת הנו סול בסוף הניינטיז (אריקה באדו, ג'יל סקוט, הרוטס).אולי גם ראיתם את הדוקו הנפלא "סטיל ביל" שזכה לביקורות מצויינות , והכניס אותנו לעולמו המיוחד של אמן שהחליט לעשות הכול בדרכו - מההתחלה של קריירה מוסיקלית בשנות השלושים שלו, ואז לקיחת החלטה שתעשיית המוסיקה לא מתאימה לו, פרישה מרצון וישיבה בבית. של קרוב לשלושים שנה. כלומר, במקום לנצל את התהילה ולגרוף כסף קל מהופעות של מיטב הלהיטים שלו, ויתרס מעדיף לשבת בבית עד שייצור חומרים חדשים (האיש בן 77, כדאי שיזדרז קצת לטובת כולנו).
ויתרס הוצג להיכל על ידי לא אחר מסטיבי וונדר, שנאם בדרכו המיוחדת על השפעתו של ויתרס על המוסיקה ועל האנושות. ואז פונתה הבמה לטובת מופע מחווה קצר של וונדר ששר את שיריו של ויתרס , כשויתרס עצמו יושב על הבמה מאושר ומרוצה מהחיים :
בהמשך הצטרף ג'ון לגנד לחגיגה, ואף הצליח לגרור את ויתרס לשיר כמה משפטים, דבר שלא קרה להזכירכם, קרוב לשלושים שנה :