היום נציין את יום ההולדת ה-74 של מתופף האבנים המתגלגלות, צ'רלי וואטס. וואטס הוא הקשיש מבין חברי הלהקה, כשמיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס, החברים המקוריים האחרים בלהקה, חוגגים השנה בסה"כ 72 שנים של קיום.
צ'רלי ווטס הצטרף לאבנים המתגלגלות בינואר 1963, חצי שנה לאחר הקמת הלהקה ע"י ריצ'רדס וג'אגר.
מאז, הוא אחד היחידים שמנגן כמעט בכל שירי הלהקה, למרות חילופי גיטריסטים ובאסיסטים שונים. אין לו קרדיטים ככותב, אבל הסאונד הייחודי של מערכת התופים שלו בולט בכל שיר ושיר מחדש.
וואטס במהותו הוא נגן ג'אז, דבר שמביא תחושת קצב ייחודית לבלוז הרוקי של הלהקה. יש לו גם הרכב צד של מוסיקת ביג באנד וסווינג,
שפועל בימים שהאבנים לא מתגלגלות ברחבי העולם. סגנון הנגינה שלו הוא צנוע, נטול קישוטים בסגנון ק'ית מון, אבל הוא הבסיס המוסיקלי של הלהקה והלב הפועם שלה (גם אם מדובר בגילאים של קוצבי לב...). "בלי צ'רלי, אין להקה", אמר פעם ריצ'רדס ולא הגזים - וואטס הוא המוסיקאי היותר מלומד בלהקה, וזה שבסופו של דבר מכתיב את הצעדים על הבמה, למרות כל הרוח והצלצולים של מיק ג'אגר.
כמו שניתן היה לראות בהופעה בארץ בשנה שעברה, כל שיר מתחיל ונגמר תחת פיקודו של צ'רלי מעמדת התופים.
צ'רלי וואטס הוא גם המיושב ביותר מבין חברי הלהקה, ונשוי באושר לשירלי מאז 1964 (כנראה אחד מקשרי הזוגיות הארוכים ביותר ברוקנ'רול). לזוג בת אחת, שלה ילד אחד. מה שאומר שאת כל ההון המטורף שצבר וואטס מהעסקים שמרכיבים את אימפריית הכסף שהיא "האבנים המתגלגלות", יקבלו רק הן...
ההון הזה נצבר בדרך השנואה ביותר על המתופף הוותיק - סיבובי הופעות. נדמה שאין להקה בעולם עם חבר ששונא יותר להופיע מאשר וואטס. למעשה, הלהקה יוצאת להופעות רק שזה מתאים לו. בניגוד לשאר חברי הלהקה, הוא שומר את הזמן שלו בעיקר לחיים משפחתיים, מלבד תקופה קצרה בשנות השמונים שבה החליט, משעמום טוטאלי, לראות מה כל הרעש סביב הרואין... כמו שכולנו יכולים לשים לב, הוא בעט את ההרגל המגונה מהר מאוד.
אז מה נאחל למתופף הוותיק שיש לו הכול? כנראה שאין לנו מה מלבד אושר, כי את השאר כבר יש לו.