סנונית חדשה ממה שמתבשל לנינט טייב בראש
עדכון אחרון: 03/06/2015
| מאת: אייל גולדמן
אתמול קיבלנו סנונית חדשה ממה שמתבשל לנינט טייב בראש, סינגל חדש בדרך לאלבום חדש בעברית.
השיר "מה קרה" נכתב ע"י טייב עצמה (מילים ולחן), והופק ע"י בעלה, יוסי מזרחי, חבר להקת הקולקטיב.
אז מה יש לנו כאן? טקסט חזק מאוד שמדבר על הזילות בנשים והפיכתם לכלי שרת של המין הגברי, מנקודת המבט הנשית, אולי זו של הנפגעת עצמה. מיותר לציין שיש מעט מאוד תקדימים לשירים בנושא הנ"ל בפופ\רוק הישראלי, כשרק "נערת רוק" של ריקי גל מתקרב לאנרגיות שקיימות בסינגל החדש. גם "לוליטה" של אתי אנקרי מדבר על ניצול נשים מצד תעשיית המוסיקה, אבל נדמה כי מסמך גורף על גברים בעמדות כוח כמו שופט או מפקד בצבא, שמנצלים אותן לטובת יחסי מרות עדיין לא נכתב בצורה כל כך ברורה כאן אצלנו. טייב גם רומזת בצורה מאוד ברורה לפרשות מין מהשנים האחרונות - "מי זה שיגיד לי להסתיר את הפנים מאחורי קול מסונטט וצללית שמתנצלת על פיתוי המפקד והנגד והקצין והשופט והמרצה והנשיא".
אבל טקסט זה דבר אחד, וחשוב ככל שיהיה, הצד החלש כאן הוא המוסיקה עצמה - מעין רפליקה לשיר גנרי של להקת היהודים, עם רגעי כפיים בבתים ומעין נסיון לייצר גרוב סמי מטאלי בפזמון. לי אישית זה הזכיר בגישת השירה את "אל תגידו לי" של שב"ק ס'. הקלידים הסמי מזרחים הופכים את כל המיש-מש הזה למשהו שנשמע בשמיעה ראשונה לשיר שעלול לעבור פלייליסט, אבל בשמיעות הבאות מרגיש שאין כאן משהו מעבר לטקסט מאוד חשוב. אם אצטט טוקביקסט (ואלוהים יודע שנינט מייצרת טוקבקים בכמויות שאין לתאר) "לא כל זמר עם קול יפה יכול לכתוב שירים". אז הטקסט כבר שם, רק להתקדם קצת מוסיקלית.
קטונתי מלהגיד לאמן מה ואיך לעשות, אבל אולי כדאי לנינט להחליט אם היא רוצה ללכת עד הסוף עם הרוק, או לעשות משהו נחמד ונעים, כזה שידבר לכל עם ישראל. להיות פטי סמית' או להיות ביונסה. כרגע, זה לא פוגע באף צד, וחבל. הרעיון מצוין, הביצוע - קצת פחות.