היום לפני 50 שנה כבש פסקול הסרט "צלילי המוסיקה" את המצעד הבריטי
עדכון אחרון: 05/06/2015
| מאת: אייל גולדמן
היום לפני חמישים שנה כבש פסקול הסרט "צלילי המוסיקה" את המצעד הבריטי והמשיך להחזיק במקום הראשון במשך עשרה שבועות רצופים. הפסקול הוא האלבום הנמכר ביותר בבריטניה בשנים 1965, 1966 ו-1968, והאלבום השני הנמכר ביותר בשנות השישים בבריטניה (במקום הראשון ניצב בגאון אלבומם של הביטלס סרג'נט פפר).אם נשאר לרגע ברמה הסטטיסטית, בטופ 10 של האלבומים הנמכרים ביותר בבריטניה בשנות השישים יש עוד שני פסקולים (סאות' פסיפיק וסיפור הפרברים), ושאר המקומות? אלבומים של הביטלס... בכל זאת, להקה די פופולארית.
הסרט עצמו מבוסס על מופע הברודווי מ-1959, כפי שנכתב ע"י ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין ע"פ ספרם של האוורד לינדסיי וראסל קראוס, ששאבו את הרעיון מספרה של מריה וון טארפ , "סיפורם של משפחת זמרי פון טארפ" (ואתם חשבתם שרק עכשיו עושים עיבודים ורימייקים לסיפורים קיימים...). צלילי המוסיקה הוא עבודתו האחרונה של המרשטיין, שנפטר ב-1959.
השירים מושרים לרוב מפי כוכבת הסרט, ג'ולי אנדרוז, ובהשתתפות צוות השחקנים הנרחב. שירים כמו :
My Favorite Things (שהפך לסטנדארט ג'אז) הפכו ללהיטים המוכרים בכל בית ושיר כמו The Lonely Goatherd או Sixteen Going on Seventeen
נשאר סוג של מרד נעורים מתוק מסביב לכל קלחת הרוקנ'רול שסבבה את שנות השישים .
לפסקול עצמו כמה גרסאות,כל אחת שונה בגרסאות השירים, כשגרסת 45 השנה העפילה למקום הראשון בבילבורד האמריקאי ב2010- ושוב ב-2013. השנה יצאה לה גרסת 50 השנה. אם קראתם את כל המידע הזה, סביר להניח שיש לכם איזשהו עותק שלו בבית.
אבל אם לא, זאת ההזדמנות! מומלץ כמובן להשלים את החוויה עם דיוידי הסרט עצמו, שעתיים של אושר בלתי נגמר, יודלים בהרים, נזירות ונאצים (שבקונטקסט אחר יכלו כל אלה להיות סרט שונה לחלוטין...).