יום הולדת 57 ל "נסיך"
עדכון אחרון: 07/06/2015
| מאת: אייל גולדמן
היום נציין את יום הולדתו ה-57 של פרינס רוג'ר נלסון, זמר, כותב, גיטריסט בחסד עליון וגם שחקן (החלק היחיד שבו הוא פחות מוכשר...).
פרינס הוא שמו האמיתי והשם ניתן לו ע"י אביו, שהשתמש בשם פרינס רוג'רס בתור שם במה בתקופתו כפסנתרן ג'אז. גם הצד השני לא פרייאר - אמא של פרינס היא זמרת ג'אז, וזה היה רק הגיוני שילד כזה יתחיל לנגן בגיל מאוד צעיר. את השיר הראשון שלו הוא כתב כבר בגיל שבע.
פרינס הוא תופעה נדירה בתעשיית המוסיקה - הוא מפיק לבד את כל אלבומיו,כשבחלק גדול הוא גם מנגן על כל הכלים (במיוחד בתחילת הקריירה). הוא אכן מוסיקאי ענק, למרות שהוא מגיע לגובה המופלא של מטר חמישים ושמונה. יש לו גם יכולת הופעה גבוהה מאוד, שבולטות בסיבובי ההופעות הבלתי נגמרים שלו. אבל יותר מהכל, פרינס הוא אחד הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים, עובדה שתמיד נשכחת כשמדמיינים אותו באחת התלבושות המוזרות שלו על הבמה (כאן במחווה לג'ורג הריסון, הוא מחליף את הסולו של אריק קלפטון ברמה שאין דרך אחרת לתאר מלבד "וואו!!!").
עם מכירות של יותר מארבעים מליון אלבומים, עשרה אלבומי פלטינה, ומעל לשלושים סינגלים בטופ 40, פרינס הוא שילוב של מכונת מוסיקה שלא נחה לרגע עם קהל שאומר אמן על כל אלבום שהוא מוציא. נזכיר לכם את האלבומים "גשם סגול" (1984) ו"פאראייד" (1986), שני אלבומים שהגדירו מחדש את הFאנק בשנות השמונים, את "מיוזיקלוגי" (2004) שהחזיר אותו למרכז העניינים אחרי עשור של דשדוש, ואת "ארט אופישיאל אייג'" שיצא ב-2014, וסימן את חזרתו ללייבל שאיתו התחיל את הקריירה, האחים וורנר (שעובדים על קמפיין הוצאות מחודשות של אלבומיו המוקדמים אצלם, חדשות בהמשך).
מומלץ להתחיל עם האלבומים הנ"ל אם מעולם לא שמעתם את פרינס. נמליץ בחום גם לנסות לתפוס הופעה שלו, ואם תוכלו, את ההופעה אחרי ההופעה - בסוף כל ערב, פרינס עובר לחלל אינטימי סודי, ונותן עוד הופעה שיכולה לכלול הכול - מג'אמים ארוכים, קאברים ועד לאורחים שגרים באותה העיר ופשוט מחכים להזמנה ממנו לעלות על הבמה.שווה ביותר!
מזל טוב פרינס, מחכים לעוד מוסיקה, ומאחלים לעצמנו שתגיע כבר להופיע בישראל !