אם עד היום לא שמעתם על הסמויה, ברוכים הבאים לעולם. אם שמעתם על הסמויה ועוד לא מצאתם את הזמן לראות אותה, תעצרו את הכל, קחו לכם שבוע חופש מהעבודה, תתארגנו על טלויזיה ומכשיר די וי די ותתכוננו לשינוי רציני בתפיסה שלכם על איך צריכים לעשות טלויזיה. אולי זה נשמע מתיימר, אולי אפילו מוגזם, אבל זה פשוט לא.
הסמויה עלתה לאויר בשנת 2002 ונמשכה חמש עונות, אך את ההצלחה שלה החלה לקצור רק מאוחר יותר. בזמן ששודרה הסדרה לא זכתה להכרה גדולה, לא מהמבקרים ולא מהקהל, לא היה לה רייטינג גבוה כלל והיא גם לא זכתה בפרסים נחשבים יותר או פחות, אך עם הזמן יותר ויותר אנשים שמעו על סדרה שמשנה את חוקי המשחק, פורצת דרך ממש, השמועה עברה מפה לאוזן ואין ספק שהיא אכן מספקת את הסחורה. היום כשכל עולם הטלויזיה מתהפך ורשתות הטלויזיה האמריקאיות הגדולות הפסיקו לחפש את הכוכב שנולד או איזה אי עם אנשים חצי עירומים שמתקשים לשרוד אחד את השני, והחלו לחפש את סדרת האיכות הבאה, את "הסוגה העילית", חייבים לזכור שהסמויה הייתה שם הרבה לפני, ממש הקדימה את זמנה והיא אחד מהגורמים הגדולים למהפכה התודעתית הזאת.
הסמויה שהיא פרי יצירתו של דיוויד סיימון עוסקת בבולטימור, עיר נחשלת בצפון מזרח ארה"ב (אם לא לוקחים בחשבון את הפרברים עמוסי היהודים האמריקאים), מעט לאחר נפילת התאומים. היא מטפלת ברבדים גדולים בחיה של עיר בארה"ב, בבעיות השיטור, בנגע הסמים, בגזענות בפוליטיקה העירונית ובפוליטיקה הפנימית בתוך המשטרה ואירגוני הפשע כאחד והיא עושה זאת בלי כפפות של משי, בלי דרמטיזציה מיותרת ובלי טיפת שיפוט, אין הרגשה שהיוצרים מנסים להגיד לנו מי טוב ומי רע, מי צודק ומי טועה הם פשוט מביאים לנו סיפורים מהחיים היומיים של הדמויות.
סדרות כמו בלש אמיתי, שובר שורות ואפילו משחקי הכס לא היו מקבלות הזדמנות לעלות על מסכי הטלויזיה שלנו אילולי ההצלחה הגדולה (והמוצדקת) של הסמויה, אז אחזור ואומר, אם עד היום לא ראיתם את הסמויה תמצאו לכם את הזמן ותשבו לצפות בה. אני מודה שאני מקנא בכם !