קייט בוש חוגגת 57
עדכון אחרון: 30/07/2015
| מאת: אייל גולדמן
היום נציין את יום הולדתה ה-57 של הזמרת הבריטית קייט בוש. אבל להגיד שהיא זמרת יהיה קצת מעליב, מכוון שהיא עושה הרבה יותר מלשיר - קייט בוש כתבה והפיקה חלק גדול מאלבומיה; היא מחזיקה בכמה וכמה שיאי מצעדים שמחזיקים עד היום; מופעי הבמה שלה הם מהמורכבים ביותר בעולם הפופ, אבל היא הופיעה כמה עשרות פעמים במהלך קריירה של כמעט 40 שנה... קייט בוש היא סוג אניגמה, מישהי שעושה מוזיקה מאוד אישית שמצליחה להתחבר להמונים.אז נתחיל במידע הרשמי - קתרין בוש נולדה בבקסליהייט, קנט, למשפחה בורגנית ויש לה שני אחים גדולים (פאדי בוש הוא מוזיקאי בעצמו והשתתף בכול אלבומיה כנגן). כבר בלימודיה בבית ספר עממי היא כתבה כ-50 שירים (בנגינה על פסנתר וכינור), שהוקלטו לדמו. הדמו הזה הגיע לידיים של ריקי הופר, שבמקרה הכיר בחור בשם דיוויד גילמור... גיטריסט פינק פלויד התרשם כל כך מהדמו, שמימן בעצמו הקלטה מקצועית יותר של שלושה משיריו. בהמלצתו של גילמור הוחתמה בוש בת ה-16 לחוזה עם חברת EMI, אבל היא לקחה את הזמן - עם המקדמות שקיבלה מהחברה להקליט אלבום היא קנתה סינטיסייזר והלכה ללמוד מחול אצל לינדזי קאמפ (מי שלימד גם מחול גם את דיוויד בואי).
אלבומה הראשון "The Kick Inside" יצא ב-1978 כשבוש בת 19 בלבד. הוא כלל את הלהיט ""Wuthering Heights", שהציג לעולם את קול הסופרנו המיוחד שלה. זהו הסינגל הראשון והמצליח ביותר שלה - היא שהה ארבע שבועות בראש המצעד הבריטי (והוריד את "Take A Chance One Me של אבבא מהמקום הראשון), ויש לו את הכבוד להיות השיר הראשון שזמרת כתבה בעצמה שהגיע לראש המצעד. השיר הוא בהשראת ספרה של אמילי ברונטה "אנקת גבההים" וסדרת הטלוויזיה בהשראת הספר. את האלבום הפיק אנדרו פאוול, והוא הגיע למקום השלישי במצעד המכירות והגיע למעמד פלטינום.
ב-1978 הספיקה להוציא בוש גם את "Lionheart", שוב בהפקתו של פאוול, אבל עם השפעה וסיוע גדולים של קייט בוש. בוש טוענת עד היום שהיא לא מרוצה ממנו, ושהאלבום נעשה בלחץ חברת התקליטים כדי להדביק את הביקוש שיצר האלבום הראשון.
ב-1979 יצא קייט בוש לסיבוב ההופעות הראשון והאחרון שלה. במשך שישה שבועות באפריל, מופע שכלל 17 חילופי תלבושות, ריקודים ותפאורות מתחלפות. המעורבות של בוש במופע הייתה טוטאלית עד לרמת גיוס צוות העובדים. מכוון שהיא רצתה לרקוד ולשיר בעת ובעונה אחת, טכנאי הסאונד שלה המציאו שילוב בין מיקרופון שמשדר על גלי רדיו לקולב, וכך נולד המיקרופון שנקרא בצורה עממית "מדונה" (כי רוב העולם ראה את מדונה מופיעה איתו עשור אחרי, אבל הרעיון והבכורה הם של בוש).
בשנות השמונים הפכה בוש למפיקה בעצמה, ומשלב זה הפיקה את כל אלבומיה. הרצון שלה בשליטה מוחלטת על המוצר המוגמר הביא להקמת אולפן ביתי שבו הקליטה את מה שנחשב למאסטרפיס שלה, אלבומה החמישי "Hounds Of Love". אלבום זה (שיצא ב-1985) הוא מוצר מושלם לתקופת הויניל - כול צד מייצג סיפור משלו - צד א', Hounds of love הוא הצד המלודי בו נמצאים ארבעת הסינגלים "Running Up That Hill", "Hounds of Love", "The Big Sky", "Cloudbusting", וצד ב' נקרא "The Ninth Wave", יצירה קונספטואלית על אשה הנאבקת על חייה בלב ים וקורותיה באותו לילה ( כבר אמרנו שבוש כותבת על מה שבא לה?). זהו האלבום המצליח ביותר של קייט בוש גם מסחרית, עם מכירות של מעל מליון עותקים ברחבי העולם.
מאז סוף שנות השמונים קייט בוש לקחה הפסקה ארוכה מחייה כמוסיקאית והוציא בסה"כ ארבע אלבומים מאז 1993, שניים מהם, "Director's Cut" ו-"Fifty Words For Snow" יצאו ב-2011 (או שהיא עסוקה בלעשות עוגיות או שהיא מקליטה נונסטופ, אין אצלה באמצע). לקייט בוש ילד אחד מנישואיה לגיטריסט דן מקינטוש בשם אלברט, שלקח חלק במופע שהעלתה בוש בשנה שעברה בשם Before The Dawn, המופע הראשון שלה מזה 35 שנה. המופע התקיים 22 הופעות בהאמרסמית אפולו בלונדון, והיה סולד אאוט תוך 15 דקות (כנראה שצריך לדעת איך לייצר ביקוש) המופע שילב רקדנים, בובות, מיצגי תלת מימד ואפילו שירה של קייט בוש, וצולם לטובת שחרור עתידי בדיוידי (מה שעדיין לא קרה).
קייט בוש היא מסוג האמנים שכבר לא קיימים היום, מישהי עם שליטה אמנותית מוחלטת על כל פעולה שלה, עם ביקורות משבחות מצד אחד ומכירות גבוהות יחסית לרמה המוזיקלית הגבוהה ובעיקר הטקסטים המורכבים שלה. היא השפיע כמעט על כל הזמרות\כותבות שירים שבאו אחריה, מביורק וטורי איימוס, קיי די לאנג ולילי אלן. פורצת דרך גם בתחום הוידאוקליפים, ביטוי וזואלי לשירים מכוון שלא יצאה לסיבובי הופעות. אמנית, ולא רק זמרת יפה, כמו ש-EMI ניסו לשווק אותה בתחילת דרכה. והדוגמה שלה לאמנים צעירים היא שכדאי ורצוי להוציא את האמת הפנימית שלך החוצה, גם אם היא מסובכת ומוזרה - יכול להיות שזה בדיוק מה שאנשים רוצים לשמוע, וזה אפילו יכול למוכר מליוני עותקים. כמו בדואט המצויין של עם פיטר גבריאל, לא לוותר.