אריאל זילבר זה לא סתם מישהו
עדכון אחרון: 31/07/2015
| מאת: אייל גולדמן
בחודשים האחרונים רוחשת הקלחת המקומית בשמועות עיקשות שהוא חזר למוטב. שהנה, הוא שוב עם אותו ניצוץ שלא ראינו כבר שנים. וכנראה שהשמועות נכונות. אריאל זילבר הוציא השבוע סינגל שני בשם "מישהו" מתוך אלבום חדש, אלבום שמחזיר אותו למחוזות הגרוב מבחינה מוזיקלית מצד אחד, ומצד שני לכתיבה של שמוליק צ'יזיק ז"ל. האלבום כולו מופק על ידי דני (פילוני) קראק, שהתחיל כגיטריסט בלהקת שב"ק ס' והיום ידוע כאחד המפיקים הבולטים במוזיקה הישראלית (מוקי).זילבר בן ה-71 היה תמיד שילוב של עוף מוזר, מוזיקאי מחונן וכותב ומבצע של להיטים. הוא בנם של הזמרת ברכה צפירה, מחלוצות הזמר העברי, והמוזיקאי הקלאסי בן עמי זילבר. הוא נולד ב-1943 בתל אביב, אך התחנך כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל. בנעוריו למד בפנימיית הדסים, שם איבד את כף רגלו כשפוצץ נפל תחמושת בחדרו. ב-1967 החל בקריירה המוזיקלית שלו בעיקר ככותב לאמנים אחרים, והוא עשה זאת תוך כדי מגוריו לסירוגין בארץ ובאירופה, עם אמנים כמו צמד העופרים (השיר "ככה את רצית אותי" נכתב להם במקור תחת השם "Purple Eyes"), פרנסואז הארדי, תיקי דיין, הגשש החיוור וגם פרסומות וג'ינגלים. לאחר שגנז אלבום בשפה האנגלית, שב ב-1973 ארצה, וב-1974 הצטרך ללהקת "תמוז". יחד עם שלום חנוך כתב אריאל את "סוף עונת התפוזים" (למילותיו של מאיר אריאל ז"ל), והלחין את הלהיטים "הולך בטל" וכאמור מחזר את הלחן של "ככה את רצית אותי". ב-1976 עזב זילבר את הלהקה בעקבות חילוקי דעות על השיר "רוצי שמוליק",שחנוך ושאר החברים לא רצו לבצע. אבל כבר אז אריאל זילבר היה עם אוזן מחודדת ללהיטים - "רוצי שמוליק" הוא שיר השנה של שנת תשל"ו, ובאותה שנה נבחר אריאל זילבר לזמר השנה, עם אלבומו הראשון "רוצי שמוליק". אלבום זה סימן את התחלת שיתוף הפעולה עם שמוליק צ'יזיק, פזמונאי ומלחין ששמו אינו מוכר לציבור, אבל אנחנו בספק אם אתם לא מכירים את שיריו - "החברה להגנת הטבע" ,"תני לי מחסה" ו"שיר הזרוק" של אריאל זילבר, "שרית הספרית" של להקת הנח"ל, "סיוון" של יגאל בשן , "מה תאמרי" של יזהר אשדות ועוד.
להקלטות אלבומו השני ב-1978הקים זילבר את להקת ברוש (הרכב הבית המיתולוגי של תוכנית הטלוויזיה "זהו-זה"). אלבום זה כלל את הלהיט "תן לי כוח" שהתחרה בפסטיבל הזמר באותה שנה (והפסיד ליזהר כהן עם "אבניבי").
בשנות השמונים פרש אריאל זילבר לחיים בכפר, עסק בהלחנת פרסומות ("צריך פיס בחיים"), הלחנה לאחרים (הגשש החיוור, גלי עטרי), והוציא את האלבום "אריאל זילבר", שכלל את להיטיו "בחברה להגנת הטבע" ו"אני שוכב לי על הגב".
בהמשך הוציא את "בה-דה-די-דיאה" (1989) עם הלהיט "ואיך שלא" ו"שבועיים בעיר זרה" (1991), שכלל את אחד משירי הראפ הראשונים בעברית,"להתראות במבול הבא (אוזון דאנס)". למרבה הצער, התקופה שבין שחרור השירים לרדיו לשחרור האלבומים הייתה גדולה מדיי, והם לא הצליחו מבחינה מסחרית.
אלבומו הבא "מסך עשן" (1999) היה פרוייקט ששילב מוסיקה ערבית וכלל את הלהיט "מסך עשן". בתקופה זה החל זילבר להתקרב ליהדות, ובהמשך חזר בתשובה ונהיה חסיד חב"ד.
לאחור עשור פלוס של התבטאויות שנויות במחלוקת ואלבומים שפחות דיבר אל הקהל, שב זילבר למחוזות הגרוב שאיתם למדנו להכיר אותו. השפעתו על תחום הגרוב והפ'אנק בשפה העברית היא בלתי ניתנת לערעור, והסינגל החדש מוכיח שגם בגילו המופלג, הוא יודע איך לגרום לנו להזיז את הגוף - גרוב סמי מזרחי, ללחן ומילים של שמוליק צ'יזיק (ועיבוד של בנו של זילבר, רועי זילבר)עם שינוי מקצבים בין הבית והפזמון. ההפקה של פילוני מוסיפה חטיבת כלי נשיפה ואת מיטב נגני ישראל (ז'אן פול זימבריס על התופים, חיים רומנו ושמוליק בודגוב על הגיטרות ועוד רבים וטובים). יש לו איכויות שקשה למצוא היום בכתיבה המקומית, אך עדיין הוא נשמע כמו שיר מ-2015 בזכות הסאונד המוקפד שלו. הסינגל הראשון "לאן פנתה אהבתנו" נכנס אל הפלייליסט של גלגל"צ, ואנחנו רוצים להאמין שגם "מישהו" יחדור את לבם של העורכים הקשוחים אי שם ביפו.
לסיכום - 5\4.5 , שיר קיץ כיפיי שיכול להתאים לכול בית ישראל, רק נקווה שהבניגוד לעבר, האלבום יצא בקרוב.