בחודשים האחרונים אנו חווים משהו שלא קרה הרבה מאוד זמן - אנשים מיושבים בדעתם קונים היפ הופ מקומי חדש. לא מדובר בקהל ספציפי, כאלה שחיים את הסצנה 24/7, אלא בחתך אוכלוסיה רחב יחסית. החוויה הזאת שלנו גרמה לנו להבין דבר חשוב - ההיפ הופ העברי חוזר..... ובענק.
אז אחרי המהפכה שהתחילו נייג'ל האדמו"ר ושב"ק ס, זאת שהדג נחש המשיכו וסאבלימינל לקח עליה בעלות, נשארנו עם שוקת שבורה, עם אמנים שרק מופיעים, שום להיט רדיו וחוסר הייפ טוטאלי. אבל כנראה שזה מה שהיה נחוץ כדי לייצר קהילת היפ הופ אמיתית - שורשים ראשוניים, התפתחות של מסורת מקומית ובעיקר ילדים שגדלו על הז'אנר בשפה העברית ולקחו אותו למקומות חדשים. מחוזות בהם ההיפ הופ מרגיש טבעי בעברית. צמד אחד ושני ראפרים תפסו אותנו ואת הרדיו בתקופה האחרונה, בואו נכיר לכם את העתיד של הזמר העברי המודרני.
את ההיסטריה הגדולה ביותר בשנים האחרונות עשו הצמד הנתנייתי קפה שחור חזק עם הלהיט "יהיה בסדר", שיר ההיפ הופ הראשון מזה שנים שכבש את תחנות הרדיו ואף הגיע לראש מצעד גלגלצ. מרגשת לא פחות היא העובדה שאילק סהלו ואורי אלמו הם דור ראשון של ילידי הארץ מהעלייה האתיופית שמגיעים להצלחה לא כקישוט לאמן אחר, אלא כצמד לגיטימי.
קפה שחור חזק נבנו כמו כל האמנים החדשים, מהופעות במועדונים וצפיות ביוטיוב, חשיפה ישירה לקהל בשיטה הקלאסית ושימוש בטכנולוגיה חדשה לחיזוק. אנחנו עדיין ממתינים ליצאת אלבום הבכורה שלהם, נקווה שיקרה במהרה בימינו.
בשיר "יהיה בסדר" מתארח רביד פלוטניק, הלוא הוא נצ'י נצ'. הרומן בין פלוטניק לתחנה הצבאית החל באלבומו הקודם "בור ועם הארץ" מ-2013, שהכניס שלושה סינגלים ממנו לפלייליסט שלה. אבל שימו לב לנתון הבא - האלבום הנמכר ביותר בדיסק סנטר בימים אלה הוא "ברוכים הבאים לפתח תקווה", האלבום החדש של נצ'י נצ'. גם לותיקי החנות לא זכורה היסטריה כזאת על אלבום ישראלי שאינו של אמן מיינסטרים, בוודאי לא של אמן היפ הופ שאינו סאבלימינל. האלבום ממשיך את הקו המוסיקלי של קודמו ומשלב השפעות של מוסיקה ים תיכונית ורגאיי עם הסאונד הכי עדכני, וכמובן טקסטים ברמה גבוהה, בעיקר האישיים שבהם. עם קהל מעריצים אדוק ורצון לטרוף את העולם, נראה לנו שההצלחה הזאת תמשיך לעוד הרבה שנים.
ואז הגיע טונה. כאילו משום מקום נחת עלינו השיר "גם זה יעבור", שיר של בחור שמנסה לעזור לחבר שעבר פרידה מבת זוג, על ידי ציון כל טרנד מהאייטיז ובעיקר מהניינטיז, גדול כקטן. עם טקסט שמתכתב עם התרבות הישראלית, זאת שבני השלושים פלוס חיו. טונה הוא איתי זבולון, יליד פתח תקווה (ממש כמו נצ'י נצ') ולמרות שהוא בן שלושים, זבולון נמצא בתעשייה כבר 15 שנה - בתחילה בהרכבים כמו "ראסטה קשקשתא" ו"השבט!", טונהמן ג'ונס עם המפיק ניר דנן ורגע לפני היציאה לקריירת סולו, ההרכב שמסתמן כגרסה הישראלית ל BLACK STAR האמריקאים, שבו לקח חלק גם נצ'י נצ' (האיש חייב לנוח קצת). בימים הקרובים יצא אלבומו הראשון, "גם זה יעבור" (שם בהחלט מפתיע), שיכלול גם את הלהיט "רוק 30".
נציין גם את המפיק עידו מיימון עם האלבום "חלומות", בו אירח בערך כל ראפר ישראלי שלא התחבא באותו רגע; כוכב ההיפ הופ לילדים איזי, שהוציא לאחרונה את אלבומו השני "לא לילדים, והוא תופעה לכתבה נפרדת; הצמד כהן@מושון שעובדים על אלבומם השלישי בימים אלה, וכמובן סאבלימינל, שחזר למצעדים אחרי כמעט עשור עם "חלומו של כל גבר".
הופעות על כל במה אפשרית, סצינה מאוחדת שבה לכל אחד יש את הקו שלו, שיתופי פעולה ופרגון הדדי - כך הצליח ההיפ הופ הישראלי לכבוש את המצעדים ואת הקהל. נקווה שהפעם, בניגוד לסיבוב הקודם, הוא פה להישאר.