החדש של פורטיס
עדכון אחרון: 26/08/2015
| מאת: אייל גולדמן
אם יש מישהו שממשיך להוכיח לנו שאין לנו מושג מה הוא יכול לשלוף מהשרוול, הרי זה רמי פורטיס - ההופעות שלו, שעלו ברמה בשנים האחרונות עם הרכב הנגנים הנוכחי שכולל את בנו גיא כגיטריסט מן המניין, או השתתפותו כשופט בתוכנית ריאליטי מוזיקלית בשנתיים האחרונות, דבר שהעלה סימני שאלה אצל מעריציו הותיקים. אבל עם הוצאת האלבום "תולדות הכותרת" השבוע, יש לנו שפן חדש שפורטיס שולף ולמרבה השמחה, זה השפן הנכון.שמונה שירים, שלושה אורחים ופורטיס אחד שלוקח את ההוויה הפרטית שלו למחוזות חדשים ישנים - מעטים הם האמנים הישראלים בעלי קריירה של מעבר לארבע עשורים שממשיכים להיות רלוונטים, נאמנים לחזון שלהם ועדיין מצליחים להמציא את הגלגל (קצת) מחדש. בין האורחים תמצאו את ברי סחרוף ("העץ על הגבעה", אחד השירים המרגשים באלבום), יובל בנאי ("עתיק מעתיק") וגיא מר מהדג נחש בקטע ראפ בשיר הנושא. דבר די משעשע, מכוון שפורטיס עצמו עושה סוג של ראפ בשיר הנ"ל, אבל זה נשמע יותר כמו התובנה שהוא לא חייב לשיר אם הוא לא רוצה, פשוט יכול להגיד את הטקסט (ולא רק בשיר הזה).
ראוי לציין שלמרות המיתוג של האלבום כ"החדש של פורטיס", האלבום הוא פרי עמלו של ההרכב המצויין שמלווה אותו בשנים האחרונות - עידו אגנון וגיא פורטיס על הגיטרות, עמיר ג'נגו רוסיאנו על הבאס, אייל יונתי בקלידים וגיא שכטר על התופים. הקרדיט המשותף באלבום על הלחנים והעיבודים, נותן תחושה של להקה ולא של הרכב שמלווה זמר.
אחרי שהשיר "מעיר נעלמים" מסתובב כאן כבר חודשיים, יש מחשבה אחת שתקועה לי בראש - מה היה קורה אם פורטיס היה עושה אלבום עם אריק איינשטיין? השיר נשמע כאילו תפור למידותיו, ויכל לצאת באלבום "שבלול 2015". לא תמיד ניכר לשמוע את ההשפעה הזאת, אבל "שבלול" הסרט הוא אחד האלמנטים שהשפיעו על פורטיס הצעיר להפוך למי שהוא היום ויהיה מעניין לעבור על הדיסקוגרפיה שלו ולמצוא בה נקודות דומות. שיתוף הפעולה הזה כבר לא יקרה, אבל תמיד נחמד לראות שהלפיד עובר מדור לדור, גם בדור הותיקים.
מבחינת טקסטים אנחנו נמצאים בטריטוריה הידועה של פורטיס - הילד הפנימי, פנינו לאן כאנושות והאני מול העולם. פורטיס לוקח אותנו יד ביד לתוך מוחו הקודח ומראה שהשנים והריאליטי לא הקהו את חושיו ואולי להיפך - האלבום הוקלט בזמן האודישנים של השעשועון ופורטיס מספר בראיונות שהמעבר ממצלמות הטלוויזיה לחדר החזרות הפך את התהליך למשהו קיצוני יותר מבעבר. פורקן של מטענים שהצטברו בזמן הישיבה על כסא השופט נתנו דרור למילים של פורטיס והן מחודדות ומדוייקות. שני משפטים שנתקעו אצלי בראש, אחרי חמש האזנות רצופות - "אין מסך אין מסיכה אין תנאי מבדיל בינינו" (משיר הנושא) ; "בכל אדם קיים הילד החבר בלי תנאים, שאוחז את הידיים במסע בין כוכבים" (מתוך השיר שחותם את האלבום,"שנות אור").
מוזיקלית מדובר בסאונד שהתרגלנו לשמוע בהופעות (שוב, משימוש מושכל בחברי הלהקה שמלווים אותו בשנים האחרונות בהופעות), סאונד שהוא לחלוטין 2015, עם נגיעות נוסטלגיות, גיטרות בועטות אבל גם סינטים נוגים.סאונד שמתכתב עם מה שקורה בעולם ויושב ללא פחד ליד כל אלבום שיצא בחו"ל בזמן האחרון. על הסאונד אמון אורי ברק, שיחד עם נועם לוינברג על המיקס וברק יחזקלי על המאסטרינג יצרו חוויה שנשמעת מעולה בתקליט. כן, תקליט - את האלבום ניתן להשיג פיזית רק בתקליט ומדובר בתקליט המושקע ביותר שיצא בישראל בגל החזרה לתקליטים, אעיז להגיד שאולי המושקע ביותר באופן כללי - בצעד חסר תקדים גם העטיפה והאינסרטים הנלווים אליה הודפסו בחו"ל ולא בבית דפוס מקומי וההבדל ניכר מאוד מול ההדפסות המקומיות החדשות. גם הסאונד של התקליט נשמע מדוייק מאוד ואם אין לכם פטיפון, אז הנה הסיבה הכי טובה לקנות אחד - זה פשוט נשמע יותר טוב בתקליט מאשר בקובץ דיגיטלי.
את העטיפה צילם האמן טינו וואקה, צלם אופנה שסחב איתו לסט דוגמנית שהסתובבה עם כנפי מלאכים ונעליים... ולמרות שמדובר בתקליט יחיד, העטיפה נפתחת (גייטפולד) ושוב, מושקעת מאוד ביחס למה שקורה בארצנו הקטנטונת.
זהו אולי האלבום הכי טוב שיצא לפורטיס בשנים האחרונות. אולי המעניין ביותר מאז "על המשמרת" עם ברי סחרוף ב-2006. יש בו כל מה שהופך את פורטיס לאמן הבוגר שהוא היום, עם כל הדרך שעבר כדי להגיע לשם. בואו לקנות את החדש של פורטיס. ותזדרזו - יש כמות עותקים מוגבלת, וכל הקודם זוכה. אתם עוד כאן?!