כן כן חברים, הזמן רץ בזמן שאנחנו חוגגים את ראש השנה וכל פעם שאנחנו חוגגים אותו, עוברת לה עוד שנה. הנה, עברו להן 15 שנה מאז שנת 2000, שהתחילה עם ההיסטריה של באג 2000 (שלא קרה) והסתיימה עם אחד הלהיטים הגדולים של אותה שנה, "Lady" של הצמד הצרפתי MODJO. למה שנתעסק בלהיט מלפני 15 שנה? אז זהו - מדובר בשיר שסימן תנועות בתעשיית המוסיקה, רכב על גל קיים והוביל אותנו לימינו אנו ולכן חשוב לדבר עליו.
MODJO הם צמד צרפתים Romain Tranchart שהיה אחראי על ההפקה והזמר Yann Destagnol. שני הבחורים הם קודם כל מוסיקאים בזכות עצמם (חשוב לזכור את המידע הזה להמשך הסיפור) שהתחילו ליצור מוסיקה יחד בשנת 1998, השנה בה האלקטרוניקה הצרפתית הרימה את הראש. מה קרה ב-1998? דאפט פאנק היו על גג העולם עם אלבום הבכורה שלהם "Homework" (שיצא כבר ב1997), AIR הוציאו את "Moon Safari" ותעשיית המוסיקה החלה לדהור לכיוון פריז למצוא את הדבר הבא (בדיוק כמו הדהירה לסיאטל אחרי ההצלחה של נירוונה). בתנאים האלה, היה הרבה יותר קל לצמד צרפתי לפרוץ את גבולות השפה והמדינה, כי לשיר באנגלית היה משהו פחות מקובל עד אז כנורמה בצרפת. אז הצמד מתחיל להתקשקש באולפן ומהר מאוד מישהו מניח על הפטיפון תקליט ישן, מפעיל את הסאמפלר ויוצר לופ בסיסי שמהווה את הבסיס לשיר. המילים עצמן מתגבשות גם הן באולפן ואז מגיעה התובנה שהשיר הוא למעשה לופ אחד גדול, וצריך לייצר בו איזשהו סוג של מתח, מכוון שאין דרך להוסיף לו חלק שונה (C PART, למי שמבין). הפתרון? סיבוב כפתור אחד בשם פילטר. אם תשימו לב בקליפ המצורף, ב2:24 המוסיקה נחלשת ונהיית עמומה, בזמן שהשירה נשאר איתנו. וכך, לחצי דקה, המנטרה של השיר חוזרת לה כשהמוסיקה נחבאת מאחור. את הטריק הזה MODJO לא המציאו - יש סצנה שלמה שנקראת FILTER HOUSE שעושה את הטריק הנ"ל ולמעשה כמעט כל תקליטן מייצר שיא שלא קיים בשיר על ידי שימוש בכפתור הפילטר במיקסר שלו. אבל לקהל של מוסיקת פופ זה היה משהו פורץ דרך ובאותם שנים אנשים עדיין הגיבו טוב לשינויים דרסטיים בשירים (זוכרים את פאטבוי סלים עם "Rockafeller Skank"?).
אבל לא הכל כזה פשוט - לפני שהצמד מוציא את "Lady" כסינגל הראשון שלהם, יש בעיה מאוד בסיסית שצריכה להיפתר - התקליט ממנו נדגם הלופ הראשוני של השיר אינו משהו של אמן עלום, מדובר בשיר "Soup For One" של להקת CHIC, שיר עצוב בטירוף. למי שלא מעודכן על עצמו, מי שכתב את השיר ומנגן גיטרה בלהקה הוא נייל רוג'רס, שאחראי על כל כך הרבה מוסיקה שאתם מכירים שהוא ראוי לסדרת כתבות משלו - הפיק את דיוויד בואי, מדונה, דוראן דוראן, דבי הארי, כתב וניגן בעשרות להיטים, מ"We are Family" של סיסטר סלדג' ועד "Get Lucky" של דאפט פאנק; אומרים שהגיטרה שלו אחראית להכנסות של מאות מליוני דולרים לתעשיית המוסיקה ואתם מכירים את הסאונד שלה - ולכן אין מצב שאפשר היה להשתמש בדגימה בלי אישור. רוג'רס שמע את השיר, התלהב, ונתן אישור מיידי. אבל גם הוא לא ציפה למה שקרה אחרי זה.
הסינגל של "Lady" יוצא רשמית ב-31.7.2000, ועושה היסטוריה פרטית לצמד - הוא נכנס הישר לראש המצעד הבריטי ב-16.9.2000 (פספנו ביום, אבל העיקר הכוונה). הישג מרשים לכל הדעות, אבל הרבה יותר מרשים אם נזכור שמדובר בסינגל הבכורה שלהם, צמד צרפתי לא מוכר בעליל. השיר צעד 26 שבועות במצעד, שניים מתוכם בראש המצעד. הוא גם הגיע לראש מצעד הדאנס האמריקאי. לסינגל צורפה גם גרסה אקוסטית, שהראתה לכולם שהצמד הם לא רק זוג ילדים עם סאמפלר, אלא מוסיקאים בפני עצמם, מה שהם תמיד רצו להראות.
חשוב להזכיר שבאותה תקופה בדיוק יצא "(Groovejet (If This Ain't Love" של הצמד SPILLER , שגם הוא מבוסס על דגימה של קטע דיסקו ישן של הזמרת קרול ויליאמס וכך נוצר גל חדש של קטעי האוס פופ שדוגמים קטעי דיסקו ישנים. זה לא היה טריק מקורי, אבל בשנת 2000 זאת כבר הייתה מגיפה. ומאז, טובים ורבים פנו לנתיב הזה, כשהדגימה הגדולה מכולם שייכת גם לגדולה מכולן - בשנת 2005 השתמשה מדונה בקטעים מ "(Gimme! Gimme! Gimme! (A Man After Midnight" של להקתת ABBA ללהיטה "Hung Up". יש האומרים שמדובר בעצלנות גרידא, אנשים שלא יודעים לכתוב שירים משתמשים ברעיונות של אחרים ורוכבים עליהם. לי אישית ברור שזהו הכיוון בו המוסיקה הולכת - נכתבו מספיק מנגינות, עכשיו בואו נראה מה אפשר לעשות איתן. כבר יותר מעשור שחלק גדול מהלהיטים הגדולים בנויים על קטעים ותיקים ואנחנו לא מדברים על קאברים, שמהווים חלק חשוב מתרבות הפופ (תופתעו לדעת כמה מהשירים שאתם מכירים הם למעשה קאברים...).