מגזין באזזז

45 שנים למותו של ג'ימי הנדריקס

עדכון אחרון: 18/09/2015 | מאת: אייל גולדמן
היום נציין 45 שנים למותו של גדול הגיטריסטים בכל הזמנים, ג'ימס מארשל "ג'ימי" הנדריקס. חבר כבוד במועדון ה - 27, האיש שבמו ידיו (ושיניו) שינה את עולם הגיטרות לנצח.
בניגוד לאמנים אחרים, לא נלאה אתכם בפרטי הביוגרפיה שנמצאים ברשת, אלא ניתן לכם המלצות לקטעים שהם נכס צאן ברזל, מתוך אלבומים שהם חובה בכל בית של חובב מוסיקה רציני.

Hey Joe

אלבומים זה על הכיפק, אבל ב-1966 סינגלים עדיין היו העניין - "Hey Joe"  הוא סינגל הביכורים של "החוויה של ג'ימי הנדריקס", כפי שנקראו בישראל הקטנטונת של הסיקסטיז. מדובר בקאבר לשיר שנחשב לעממי, אבל כמה וכמה אנשים טוענים לזכויות יוצרים עליו; יש גם כמה גרסאות שהקדימו את הנדריקס (הטובה מכולן של The Leaves  האמריקאים מ-1965), אבל בספק אם יש עוררין על כך שהגרסה שלו היא האולטימטיבית - שיר על בחור בשם ג'ו שהולך לירות באישה שבגדה בו. 
השיר עצמו לא שייך לשום אלבום, ותוכלו למצוא אותו בכל אוסף של הנדריקס.


Foxy Lady

השיר שפותח את אלבום הבכורה של הנדריקס, "Are You Expirenced" ייכל להיות להיט פופ חביב אם היה מבוצע על ידי כל הרכב אחר. אבל בידיים של ג'ימי הוא הפך לקטע גרוב רוק מהפנט, קליט מצד אחד ומצד שני עם צלילים שאנשים לא ידעו איך לעכל אז. הבאנו לכם כאן את השימוש הכי טוב שנעשה בשיר, סצינת הפיתוי מתוך "עולמו של ווין", בה ג'ארת מדמיין איך היה ניגש לנערת החלומות שלו בעזרתו של ג'ימי.


All Along The Watchtower

ציטוט של כותב השיר , בוב דילן "כל פעם שאני שר את השיר, זה תמיד מרגיש כמו מחווה להנדריקס". כשמישהו כמו דילן אומר כאלה מילים, צריך להקשיב לו. הגרסה של הנדריקס מגיעה מאלבומו השלישי "Electric Ladyland", אלבום כפול (והאחרון עם ההרכב המקורי שלו, הExprience, בו ניגן עם נואל רדינג ומיטש מיטשל הבריטים). בשיר מתארחים בריאן ג'ונס (אבן מתגלגלת שמת גם הוא בגיל 27) על כלי הקשה, ודייב מייסון (Traffic) על גיטרה.


Voodoo Child

מאותו אלבום (וכאן בגרסת הופעה חיה), אולי היצירה המורכבת ביותר של הנדריקס - 15 דקות של טריפ פסיכדלי, כולל סולו תופים  של מיטש מיטשל. אל דאגה - גם באלבום הגרסה ארוכה וקיימת גם גרסה קצרה שנקראת Voodoo Child - slight Return שיצאה בסינגל עם מותו של הנדריקס, וזהו הסינגל הראשון (והאחרון) שלו שהגיע לראש המצעד הבריטי.


נסיים בקטע שאי אפשר שלא להזכיר כשכותבים על הנדריקס - נגינת ההמנון האמריקאי בוודסטוק ב-1969 - ההרכב מסיים לנגן את "Voodoo Child", והנדריקס נכנס למוזה, ומתחיל לאלתר את "The Star Spangled Banner", בתחילה בצורה סמי סטנדרטית, אבל מהר מאוד נפצחים המבערים ועננים של פידבק מתעופפים מעל לראשי הקהל המעושן. אנשים מספרים שזאת הייתה חוויה שמיימית, אבל הם כנראה משקרים, כי מי שזוכר מה היה בוודסטוק, כנראה לא באמת היה שם.


סיבת המוות הרשמית של ג'ימי הנדריקס היא חנק מהקיא של עצמו. למרות זאת, מסתובבות תיאוריות שהוא נרצח  על ידי באי כוחו של המנהל שלו, שחשש שהוא עומד לעזוב אותו. מה שמעניין אותי לדעת זה מה היה קורה להנדריקס אם היה נשאר בחיים - האם היה עובר לנגן בסינטים באייטיז? בימיו האחרונים הוא התעסק במציאת סאונדים חדשים וסביר להניח שהוא היה ממצה את הגיטרה בשלב מסויים.
חשוב לציין - יש להנדריקס בסך הכל שלושה אלבומי אולפן רשמיים, אבל  ב-45 השנים האחרונות יצאו עשרות אלבומים של חומרים גנוזים, אוספים, הופעות, קטעים שלא הוקלטו מעולם והשד יודע מה - נמליץ להתחיל בשלושת האלבומים, ומשם לכמה הופעות. אם החיידק יתפוס אתכם, אתם תצטרכו לפנות מדף בבית לכל החומרים שהוא הקליט. והפלא האמיתי? קריירת ההקלטות שלו הייתה באורך של כארבע שנים, בהן הקליט מאות שעות של מוסיקה. סביר להניח שלמרות כל הבוקסטים המהודרים, יש עדיין חומרים שלא ראו אור יום, וזה רק עניין של זמן (ורצון של בעלי הזכויות) עד שנשמע מה קרה באותן ארבע שנים. עוד עובדה מעניינת היא שג'ימי הנדריקס, למרות שהקליט כמה קאברים, כתב כמעט את כל שיריו בעצמו, דבר שמראה לנו שהוא לא רק גיטריסט מהחלל החיצון, אלא גם כותב בחסד ועל כך יעידו אלפי הקאברים לשירים שכתב.

נוח על משכבך ג'ימי. את המהפכה שהבאת לעולם המוסיקה אנחנו מרגישים עד היום.