Widowspeak / All Yours
עדכון אחרון: 29/09/2015
| מאת: מיכל נאמן
בואו נדבר על אינדי. אבל בואו נדבר על אינדי טוב.הז'אנר שכל כך מזוהה עם ימינו, רק הולך ומתפתח עם הזמן ואף משוייך לאמנים שלאו דווקא חתומים בחברות תקליטים עצמאיות, הפך במהרה לסגנון מוזיקלי/תרבותי של ממש.
"ווידוספיק", באלבומם החדש והמופלא, מזכירים לנו מה הופך אינדי טוב למה שהוא – הרכב שלא מתפשר: אם על איכות הטקסטים ואם על העיבודים ושלא תבינו אותי לא נכון,
מוזיקה מי-יודע-מה מורכבת מבחינה מוזיקלית לא תמצאו כאן. מה שכן תמצאו, זה הרכב עם סאונד ש"יושב", כלים שמנגנים יחד בהרמוניה ונותנים לשיר ולזמרת את המקום לבטא את הטקסטים האישיים שלה בצורה רגישה ונבונה.
אתם מכירים את זה שאתם נתקלים במוזיקה ממש טובה ורוצים לדבר עליה עם כל מי שרק מוכן להקשיב (וגם עם מי שלא, בתכלס), אבל מסתבר שרק אתם ועוד 4 אתרים בגוגל-ישראל מכירים את השם שעומד מאחורי המוזיקה הטובה הזו? אז זה בדיוק מה שקורה כאן.
ווידוספיק הם צמד שכולל את הזמרת/הגיטריסטית מולי המילטון והגיטריסט רוברט ארל תומאס מברוקלין, הם פועלים כבר קרוב ל5 שנים ומאחוריהם הספק יפה של 4 אלבומים (תקשיבו גם לקודמים!).
השילוב בין השניים פשוט נהדר, הקול הדרים פופי המתוק של המילטון בליווי הנגינה הייחודית של תומאס יוצרת אווירה אחידה וזורמת לאלבום, שירים שלא מאוד שונים אחד מהשני (10 שירים סך הכל) אך כל אחד מעניין בפני עצמו, הם יצרו לעצמם שפה שאופיינית להם ועם זאת לא משעממת ואפילו משאירה טעם לעוד כשמסתיים האלבום. אין ספק שהצמד מברוקלין פיצח את השיטה. (מה שמזכיר לי שיש מקום להרחיב על הסצנה המוזיקלית המעניינת שקורית בברוקלין, אבל נשאיר את זה לפעם הבאה).
האלבום נפתח בשיר הנושא את שם האלבום "אול יורז", תמיד כשאני מקשיבה לאלבום כלשהו בפעם הראשונה אני מוציאה את החוברת וקוראת את המילים תוך כדי האזנה לשירים אך לצערי ווידוספיק הצטרפו לטרנד המבאס של אמנים שמחליטים לא לצרף חוברת עם מילים לאלבום, זה חבל מאוד אם תשאלו אותי.
בכל אופן, כשיודעים להגיש שיר, אז יודעים להגיש שיר ועזבו אתכם חוברות. גיליתי שיר שמדבר על פרידה ועל מקומות שהיו משותפים לצדדים א' וב' ועכשיו הם שייכים רק לב', שבכלל חבר לו לצד ג' והרי לכם אלבום סתיוי לשבורי הלב שבינינו (תודו לי אחר כך).
בשירים הבאים הסולנית תדבר על אהבה מתה שעדיין כה נוכחת ובשיר אחר תשווה בין סם לאהבה והרצון לחוות אותה שוב (שיר מדויק בהחלט, ההשוואה הזו תמיד עובדת בשירים משום מה). הסינגל הראשון שווידוספיק הוציאו נקרא "גירלז" ולפי מה שהמילטון מספרת הוא בכלל התחיל כתזכורת קולית בפלאפון שלה ומלבד כלי נגינה שנוספו בהקלטות עצמן, המילים והלחן לא השתנו אפילו קצת. היא שרה שם פחות או יותר מחשבות שעברו לה בראש באותו הרגע.
השיר על ההשוואות שלה בין עצמה לבין בנות אחרות שהיא פוגשת בחייה, ההשוואה הבלתי נמנעת הזו של כולנו – להסתכל על אחרים ואולי להבין דרכם באיזה מקום אנחנו נמצאים.
לסיכום, פשטות וכנות. זו הדרך לתפוס לי את האוזן ואת הלב.
אם גם אתם מתחברים לזה אז האלבום "אול יורז" הוא לגמרי בשבילכם, תקדישו שעה מזמנכם לאלבום שישאיר אתכם עם מסקנה שלפעמים פחות זה יותר, שהמשפט הנכון והמדויק יכול להזכיר לכם מה אתם כל כך אוהבים במוזיקה ולמה אתם נותנים לה מקום כל כך גדול ביום יום שלכם.
פשוט תהנו.