ארבעת המינים - פרשנות : בן "קסוטו" בירון
עדכון אחרון: 01/10/2015
| מאת: Pop-ish
אתרוג, לולב, ערבה והדס – הדת היהודית יודעת לתת משמעויות גם לצמחים המשמימים ביותר. אני לא מבין כלום בדת אבל אני מקווה שאני מבין קצת יותר במוזיקה. המון אלבומי פופ יצאו בתקופה האחרונה וברוח החג החלטנו לתת בהם סימנים: לנה דל ריי, קרלי ריי ג'פסן, פיצ'ס ודוראן דוראן – מי יהיה האושפיז המועדף עליכם?האתרוג: Lana Del Rey – Honeymoon
מי זוכר איך נראו חיינו לפני שלנה דל-ריי סחפה אותם בסערה? האישה שלא המציאה שום דבר אך הפכה את השילוש – ננסי סינטרה+היפ הופ+מצלמות 8 מ"מ לז'אנר אומנותי בפני עצמו חוזרת עם אלבום אולפן שלישי וחצי ונדמה שגם מי שמעולם לא חיבב אותה יאלץ להודות שהיא הדבר האמיתי.
ירח הדבש של לנה לא מכיל אפילו שיר אחד שתזמזמו בקלות או קטע שילהט ברמיקס של דיג'יי בנאלי (summertime sadness, הבנתם?). להיפך, לדר מביעה כאן אמון מוחלט בפורמט האלבום הישן ולמרות שאין כאן סיפור קוהרנטי שמחבר בין השירים, החיבור בין התיזמור הג'אזי למקצבי הטראפ (מכונת 808 ובס אגרסיבי) בשירים כמו salvatore הופך את כל האלבום לסוג של רומן רומנטי שנכתב על ידי נערה נובו-רישית מבל-אייר.
קצת מפתיע לגלות שבאלבום כל כך אחיד יש גם רגע שיא מאוד בולט ורגע שפל שקשה לצלוח. השיא הוא 24 – שיר שנכתב במחשבה שילווה את סרט הבונד הקרוב spectre (העשרים וארבע במספר בסדרת הסרטים) אך בסופו של דבר נדחה על ידי המפיקים ונכנס לאלבום. לנה בשיאה כאשר היא מדקלמת משפטים דוגמאת " אם תלך לישון עם כלבים אל תופתע שתתעורר עם פשפשים" על רקע כינורות דרמטיים. החידוש ל Don't let me be misunderstood של נינה סימון כל כך סתמי וגנרי שנשמע כאילו הוקלט על ידי מחולל קאברים ולא על ידי לנה עצמה ופשוט מעליב לחשוב שמישהו חשב שהוא ראוי להיכנס לאלבום.
במידה ואתם זוג צעיר שמבלה את חופשת החג שלו בימים אלה זה לא האלבום שהייתי ממליץ עליו כי הדיכאון של אחרי החגים צפוי להיות קשה עוד יותר. בכל מצב אחר – זה אלבום ה"פופ" המעניין של השנה.
הלולב: Carly Rae Jepsen – E-mo-tion
קרלי ריי ג'פסן היא זמרת פופ מושלמת! ובכך מסתכמות כל מגרעותיה, מדובר בזמרת פופ בטעם של פעם בעידן בו את חייבת שיהיה בך משהו אחר – מתירנות מינית מוגזמת (מיילי), אקס שפירק לך את הפנים ומיתרנות מינית מוגזמת (ריהאנה), אקס שהורס לעצמו את החיים, מתירנות מינית מוגזמת ועבר ככוכבת דיסני (סלינה גומז) או סתם שאיפות להיות נשיאה (טיילור סוויפט). למזלה הרב באלבום הפריצה שלה התפלק לה להיט כל כך מדבק שגם מעריצים מושבעים של סליפנוט לא יכלו לעמוד בפניו והכניסו אותו לפלייליסט "נוסעים להרוג חמורים ביער, קיץ 2013" שלהם.
עכשיו היא מנסה לצלוח את האתגר הקשה מכל – וואן היט וונדר נו מור! אני אצליח להיות כוכבת פופ עם יותר משיר אחד. אחרי השקה ממש מסיבית לסינגל הראשון I really like you– קליפ עם טום הנקס וג'סטין ביבר י ח ד – שלא הוכיחה את עצמה בכלל האלבום החדש שווק כמעבר של קרג' לאינדי-פופ מסוגנן סטייל רובין.
כל השמות הנכונים של הרגע התאספו יחדיו: דב היינס (סקיי פרירה), אריאל ריטשייד (כו-לם) ואפילו מקס מרטין. התוצאה? אלבום פופ חמוד מאוד ובעיקר אייטזי במידה שגם באייטיזי נחשבה כמוגזמת. כנראה שגם הפעם היא תשאיר איתה שיר אחד סופר מוצדק Run away with me שאם עדיין לא שמעתם עכשיו זה בדיוק הזמן.
הערבה: Peaches - Rub
פיצ'ז או כפי שקראו לה הוריה, מריל בת' ניסקר, כבר לא ילדה בת 6. למען האמת, היא בת 46 אבל אין סיכוי שתראו את זה עליה כי מדובר ביוצרת הכי פרועה בשטח. חושבים שהקליפ האחרון של ריהאנה פרובוקטיבי? רק תראו את הקליפ של Light in places ותבינו שיש דברים שהם באמת NSFW (לא מתאימים לצפייה בעבודה). הראפ האלקטרוני של פיצ'ז הוא לא בעל גוון מיני אלא יחסי מין ממש. אמרתי יחסי מין? יותר בכיוון של זיון אגרסיבי עם בחור/ה שפגשתם לראשונה ולא תפגשו יותר לעולם.
באלבומה החדש והשישי במספר, RUB, פיצ'ז החליטה לזנוח לראשונה את התחפושות ולהופיע כמו שהיא - קווירג'נדרית שאוהבת סקס בריא ויותר מכך יודעת לייצר ביטים שהורסים את הבריאות. ביקום מקביל היא כבר מזמן הייתה רוקסטאר.
ההדס: Duran Duran – Paper Gods
סיימון לה-בון יהרוג אותי אם הוא יקרא את זה (והוא לא) אבל כדאי שהאלבום הזה יהיה שירת הברבור של דוראן דוראן. שלושים ופאקינג שבע שנות פעילות שהניבו ארבעה עשר אלבומי אולפן, אינספור להיטים וערך ויקיפדיה ארוך מהגלות ועכשיו הם מוציאים את אחד מאלבומיהם הטובים ביותר. אם זה לא סימן מספיק לכך שצריך לעזוב בשיא מספיק שיקשיבו לאלבומים האחרונים של שר ויבינו שהגיע זמנם.
הכל נכון באלבום הזה – העטיפה הרטרואית שעושה חשק לחזור ולאסוף דיבקיות, זמרות לוהטות דוגמאת ג'אנל מוניי וקייזה ובעיקר בחירה חכמה של מפיקים ותיקים (נייל רוג'רס) וחדשים (מארק רונסון) שיצרו סאונד שמתכתב בשמחה עם אלבומים כמו RIO ועדיין נשמע מגניב ולא מתאמץ. משימה שניסו לצלוח באלבומם הקודם וכשלו בה נחרצות.
במבחן התוצאה יש כאן לפחות שלושה שירים pressure off, last night (in the city) ו you kill me with silence שפשוט לא תוכלו להוציא מהראש וזה ממש לא מובן מאליו בעידן בו אמנים עם קריירה של שנתיים מחפשים דרך להמציא את עצמם מחדש (הייוש ג'סטין ביבר).