היום לפני 20 שנים נכנס אלבומה השלישי של אלאניס מוריסט, "Jagged Little Pill", לראש המצעד האמריקאי. השלישי? אבל זה האלבום הראשון שלה!!! לא, זה השלישי. על כך בהמשך. מה שחשוב יותר הוא שמדובר באחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, יותר מסרג'נט פפר של הביטלס או הוטל קליפורניה של האיגלז. אז איך ילדה קנדית מצליחה לסובב את העולם?
אלאניס מוריסט התחילה כזמרת דאנס-פופ בגיל 16 בקנדה, ארץ מולדתה. להזכירכם, מדובר בסוף האייטיז, והמורשת של דבי גיבסון וטיפאני דבקו בה, למרות שלקחה חלק בכתיבת כל השירים בשני האלבומים הראשונים שלה, שיצאו רק בקנדה. האלבום הראשון," Alanis" מ-1991, היה הצלחה גדולה והוביל לסיבוב הופעות עם ונילה אייס. "Now Is The Time" מ-1992הצליח קצת פחות בגלל ריבוי הבלדות בו ומוריסט מצאה את עצמה בלי חוזה הקלטות. אבל מהר מאוד היא התחברה לסקוט וולש, מנהל אמנים שלקח אותה תחת חסותו. כשסיימה ללמוד בתיכון, הוא עזר לה לעבור לטורונטו, שם פגשה את גלן באלארד. למי שהשם מצלצל מוכר - האיש עבד עם מייקל ג'קסון על "Thriller" ועל "Bad", כמו גם על אלבומים של פאולה עבדול, פוינטר סיסטרס ועוד. המפגש עם הכישרון של מוריסט הוביל להזמנה לעבודה משותפת באולפן שלו, שם נוצרו השירים שהפכו לאלבום שאנחנו מכירים.
האלבום נוצר מסשנים יומיים ארוכים, כשבאלארד מנגן על כל הכלים ומוריסט כותבת במקום תפקידים יחד איתו. הגישה המכוונת הייתה ליצור שיר ביום ולא ללכת הביתה עד שזה קורה, עם מינימום של תיקונים או הקלטות מחודשות. הגישה הזאת הובילה לפרט הדי מדהים הבא - כל תפקידי השירה שאתם שומעים באלבום הם מההקלטות המקוריות, שהוקלטו כולם בטייק ראשון או שני. גם כשהסלילים נלקחו לאולפן מקצועי כדי להקליט מחדש את תפקידי תופים במקום מכונות תופים ועוד כלים, הקלטות השירה המקוריות נשארו. עוד פרט מעניין - יום אחד נכנסו לאולפן פלי ודייב נבארו (בתקופה ששניהם היו חלק מהרד הוט צ'ילי פפרס), שמעו את השירים והציעו לנגן מחדש את התפקידים ב "You Oughta Know".
כל זה נחמד, אבל הקלטות זה דבר אחד ואלבום זה דבר אחר - מישהו צריך להוציא אותו. אחרי סיבוב ארוך בכל חברות התקליטים, החברה היחידה שהסכימה להוציא את האלבום הייתה מאבריק, החברה שהקימה מדונה בתחילת שנות התשעים. הדיבור היה די פשוט "נוציא לך אלבום שימכור קצת, כדי שנוכל לממן את האלבום הבא שלך". אבל ההיסטוריה מוכיחה שלהיט אחד יכול לשנות לאמן את חייו - תחנת הרדיו KROQ-FM מלוס אנג'לס מתחילה לשדר בטירוף את "You Oughta Know", מייצרת באז היסטרי לשיר, הקליפ נכנס לרוטצית שידור גבוהה בMTV האמריקאי ודי מהר גם בMTV בכל רחבי העולם ומשם - היסטריה גלובלית.
אבל שום דבר לא הכין את העולם לסינגל השלישי מהאלבום... "Ironic" הוא רשמית הסינגל המצליח ביותר של מוריסט (מקום רביעי במצעד האמריקאי הרשמי) ואיתו התחילו מכירות האלבום להגיע לשיאים בלתי נתפסים - מדובר באלבום הראשון שמכר 12 ו13 מליון עותקים באמריקה מאז שהחלו המדידות של SOUNDSCAN ב-1991. עד היום נמכרו כ-15 מליון עותקים באמריקה וכ-33 מליון עותקים ברחבי העולם.
חשוב לציין שבהתחלה קיבלה מוריסט תמיכה כאמנית אלטרנטיב/אינדי, אבל מהר מאוד היא הפכה לאמנית מיינסטרים רק מתוקף היותה מוכרת ברמות כל כך גבוהות. ניתן לומר שבמו ידיה שינתה מוריסט את המיינסטרים, ממש כמו נירוונה לפניה. היא גם זכתה להכרה האמנותית בזמן אמת - האלבום היה מועמד לתשעה (!!!!) פרסי גראמי וזכה בחמישה, ביניהם "אלבום הרוק", "מבצעת הרוק", "שיר הרוק" ו"אלבום השנה".כל זה קרה כשמוריסט בת 21.....כן כן, אולי היא לא הגיעה לירח, אבל לפיק של הקריירה היא הגיעה עד גיל 21.
מה שקצת אירוני היא שאלת ה"מה עושים מכאן"? מוריסט בחרה להופיע ולהמשיך להוציא אלבומים. רובם טובים, חלקם בינוניים, אבל אף אחד לא הצליח להגיע לשיאים של "Jagged Little Pill". תזמון? בטוח. העולם היה מוכן לפצצת רוק נשית שמתכתבת עם פמיניזם בשלב ההוא של הניינטיז. מאז לא זכינו לזמרת כל כך מצליחה שמכתיבה את סדר היום לתעשיה המוסיקה (כי עם כל הכבוד לביונסה ובריטני, הן לא כותבות כמו מוריסט) ואולי הזמרת הזאת מתבשלת עכשיו עם עצמה, מחכה לפרוץ החוצה. נקווה שזה יקרה כל עוד אנחנו כאן.
אם במקרה אין לכם את האלבום (כי אתם משקרים לעצמכם שלא קניתם אותו), בסוף החודש תהיה לכם הזדמנות מצויינת לרכוש את גרסת הדה-לוקס המרובעת שתצא לציון 20 שנה לאלבום. לא כאלה פנאטים? יש גם גרסה כפולה, ותמיד אפשר לקנות את הגרסה הרגילה (או להפסיק לשקר לעצמכם ולהביא את העותק מהבית של אבא ואמא). מבטיחים שתאהבו בו מחדש, עד מעל לראש.