כמו שהבטחנו בתחילת ספטמבר, בשבוע הבא (עם סטיית תקן של שלושה ימים קדימה) יצאו מהדורות הויניל המחודשות של זוהר ארגוב, הסיבוב השני. הפעם יצאו מחדש האלבומים "כך עוברים חיי", "ים של דמעות" ו"להיות אדם".
מדובר בחצי השני של הקריירה של ארגוב, זה שהיה מושפע משימוש כבד בסמים, התחברות לאנשים שטובתו לא הייתה בראש מעייניו, וכל אלה הביאו בסופו של דבר להתאבדותו בתא מעצר ב1987, בגיל 32 בלבד. אבל מדובר גם בתקופה שהביאה כמה מהשירים שיצרו את המיתוס של זוהר ארגוב - "ים של דמעות", "מרלן", "בלילה", "להיות אדם" ועוד. את החלק הראשון של סיפור חייו תוכל למצוא כאן, יחד עם פירוט על שלושת האלבומים הקודמים. היום נדון בשלושת האלבומים הנ"ל ומה קרה באותם הזמנים (וכולנו יודעים שבעבר "היו זמנים").
ב-1983, רכוב על גל ההצלחה המטורף של "נכון להיום", יוצא זוהר ארגוב להופיע בארצות הברית. ארגוב הוא לא טלית שכולה תכלת בארץ, אבל שם הוא נחשף לקראק, אחד הסמים הקשוחים ביותר של האייטיז ובכלל. למרות התמכרותו המהירה ארגוב מצליח בהתחלה לתפקד כרגיל מבחינת הופעות, אבל לאט לאט הבעיה נחשפת כאשר הוא לא מצליח להקליט באולפן ואף מבטל הופעות בצורה שיטתית מסיבות "בריאותיות". עם קצת מזל, מצליחים האחים ראובני לתפוס אותו בכמה ימים טובים, והאלבום "כך עוברים חיי" מוקלט. למרות שהחוזה של ארגוב הוא לעוד שנתיים, האחים ראובני בוחרים לא להתמודד עם הצרה החדשה ומשחררים אותו מחוזה ההקלטות איתם.
"בנכון להיום זוהר הרשים אותי, עשינו חלק מהשירים בטייק אחד או שניים הכל היה מצויין. כך עוברים חיי הוקלט שורה שורה, זוהר היה נח כמה דקות ואז מנסה שוב לשיר". לכן ההקלטות ארכו יותר משנה; מתחילת 83' לערך עד אפריל 84', שבדרך נעשו מאמצים לגמול אותו אך כל הנסיונות עלו בתוהו". כך מספר ננסי ברנדס, המעבד המוסיקלי של רוב שירי שני האלבומים המדוברים. אבל ההתמכרות של ארגוב הביאה לעוד שינוי חשוב - אביהו מדינה סירב לעבוד איתו כל עוד השימוש בסם ממשיך. ואם מדינה לא בעניין, יש תמיד את מי שעזר להרים את שימי תבורי למעלה - עוזי חיטמן כתב חלק גדול ממילות שירי האלבום (רובם מלחנים שאולים מרחבי העולם) ועזר ליצור אווירה "לגיטימית" יותר לארגוב, למרות התדמית החדשה כצרכן סמים.
"מרלן", "כך עוברים חיי"," אמריקה שלי", "כמו שיכור" - שירים שהם חלק בלתי נפרד מהרפטואר של ארגוב נמצאים כאן באלבום הזה, שיוצא רשמית ב-1984.
לאחר ששוחרר מהחוזה עם האחים ראובני, עובר זוהר ארגוב למחנה המתחרה - חברת ההפקה של בן מוש והאמרגן ניסים בן חיים. להחלטה עזרה ההחתמה של חיים משה אצל ראובני וגם ההחלטה של אביהו מדינה לעבוד איתו (מדינה כתב למשה את "תן לזמן ללכת", אחד מלהיטיו הגדולים ביותר). בן מוש מקבל את ארגוב אחרי סיבובי הופעות באמריקה וצרפת, שם השימוש בסמים רק הלך והחמיר - בשלב זה ארגוב הוא נרקומן במלוא מובן המילה, דבר שניכר בקולו ותפקודו היום יומי. הוא נשלח לגמילה אחרי שמתמוטט מנטילת מנת יתר ותוכנית חדשה נרקמת - להחזיר אותו לפסטיבל הזמר המזרחי, שם פרץ. ארגוב משתתף עם השיר "מלאך או שטן" ומגיע למקום ה-15 מתוך 16 שירים שהשתתפו. להוסיף על כל זה, הזוכה בפסטיבל היה חיים משה... למרות כל התלאות, בתנאים לא תנאים הוקלט "ים של דמעות" שזכה להצלחה מסחרית גדולה למרות הכישלון בפסטיבל, אבל הביקוש להופעות ירד בצורה דרמטית ב"זכות" הנטייה לא להגיע להופעות.
"ים של דמעות", "בלילה", "אמא טובה" הם מהבולטים בשירי האלבום. ועם כל הכבוד לכל השירים ברפרטואר של זוהר ארגוב, מעטים הם השירים שמעבירים ומזכירים לנו אותו באותה עוצמה כמו "ים של דמעות". למרות ואולי בגלל מצבו הנוראי, הזעקה שלו מהדהדת חזק יותר מזעקתה המצוחצחת של נינט בניצנים, ומהדהדת עד היום.
1986. זוהר ארגוב לא מצליח לתפקד בשום צורה בלי שימוש בסם בצורה קבועה לאורך כל היום. אביהו מדינה חובר לבן מוש להפקת "להיות אדם" ומספר שכל תהליך ההקלטות היה סביב השימוש הבלתי פוסק של ארגוב "דבר ראשון, הוא לא היה בכלל מגיע לאולפן מבלי לקבל את המנה שלו בכל בוקר. אם הוא היה מצליח לסיים שיר אז הוא היה הולך לעשות הפסקה בשביל לקחת מנה. אחרת הוא לא היה מצליח לעמוד על הרגליים".
אין באלבום הזה "להיטים", אבל שיר הנושא הוא אולי אחד השירים החשובים ביותר ששר ארגוב בכל חייו. מדינה הבין מהצד את מצבו של זוהר וכתב שורות כמו:
"באתי לעולם לא שאלו את פי מה אבקש ומה חפץ לבי
באתי לעולם וכבר הכול קיים
וכמו כולם אני רק בן אדם
עייף ומאוכזב ורק חולם להיות אדם"
דרך מילותיו של מדינה מבקש ארגוב להיות שווה בין שווים, חלק מהחברה הנורמטיבית ולא "כוכב" או "נרקומן", איש שאם היה לו מזל, היה שולט בגורלו. עם השנים הפך השיר למזוהה עם מאבקים חברתיים לזכויות אדם וזכה לגרסאות כיסוי של אייל גולן וגם של בנו של זוהר, גילי ארגוב.
עד לכאן בנוגע לאלבומים. קיים עוד אלבום אחד רשמי "הדרך הברוכה", שיצא ב-1987, אבל מדובר בהקלטות בהן הירידה בקולו בגלל שימוש בסמים כל כך בולטת ולמעשה הוא נמחק מהזיכרון הציבורי. לאחר הסתבכויות חוזרות ונשנות עם החוק עקב השימוש הבלתי פוסק בסמים, ארגוב מתאבד בתלייה בתא מעצר ב-6 לנובמבר 1987.
כמו בסיבוב הקודם, גם כאן הודפסו וינילים במשקל 180 גרם, עם עטיפות קרטון איכותית שמשחזרות במדוייק את העטיפות המקוריות של כל אלבום (למי שרגיל לעטיפות הדיסקים הממוחזרות זאת היה הפתעה נפלאה). גם כאן מדובר בשיתוף פעולה של האחים ראובני עם "דיסק סנטר", כשעל הצד הטכני מופקד רפי אשל באולפני אשל. אבל מה ששונה בסיבוב הנוכחי הוא שמדובר באלבומים הנדירים יותר של זוהר ארגוב מבחינת מלאי שוק היד השנייה - עותק מקורי של "להיות אדם" במצב מצויין יכול להימכר בין ב-400 ל-800 בלי למצמץ. אז אם גם לכם בא לשמוע את זוהר ארגוב בתקליט בלי לשבור את הכיס, העתיד כבר כאן !