בחמישי הקרוב יעלה לאקרנים SPECTRE, החלק ה-24 של הסאגה הבלתי נגמרת של הרפתקאותיו של סוכן 007, הלא הוא ג'ימס בונד. סדרת סרטי ג'ימס בונד היא מוסד קולנוע שהחל בתחילת שנות השישים של המאה שעברה ומבלי לפגוע בסדרת הארי פוטר (המכניסה ביותר בכל הזמנים), אם נחשב את הכנסותיו של 007 בהתאם לאינפלציה של ימינו, הרי שבונד הוא הזוכה בתואר "סדרת הסרטים המכניסה בכל הזמנים", עם הכנסות של כ-13 מיליארד דולר לאורך השנים.
ואם כסף זה לא הכל בחיים, אז חשוב גם לציין שמוזיקלית מדובר בקסם של ממש - כמעט כל סרט בסדרה הצליח לייצר להיט בדמותו של שיר הנושא מתוך הסרט, כולל כמה נכסי צאן ברזל של עולם הפופ. ואם זה לא מספיק, היום , ה-3 בנובמבר, חלה יום הולדתו של ג'ון ברי, המלחין של רוב סרטי בונד הקלאסיים ומלחין הנעימה שמלווה את כל סרטי הסדרה בצורה כזו או אחרת. אז מה היה לנו שם? בואו נדבר קצת לעומק על בונד. ג'ימס בונד.
איאן פלמינג (1908-1964) לא זכה לראות לאן גדל הסוכן החשאי אותו הגה במוחו הקודח בין פעילות מודיעינית כזו או אחרת. פלמינג, בן למשפחה אנגלית מבוססת, היה סופר אנגלי ואיש מודיעין של הצי הבריטי. את סדרת הספרים המצליחה שהוותה את הבסיס לרוב סרטי הסדרה הוא כתב בין השנים 1953-1964 וביסס את הסיפורים על חוויותיו האישיות וההיכרות שלו עם עולם הריגול, בשילוב פנטזיות שעלו במוחו. אבל לסרטים קדם סרט טלוויזיה של הספר הראשון בסדרה, "קזינו רויאל", שיצא כבר ב-1954 (אבל שם בונד היה בכלל אמריקאי). ב-1961 הוקמה חברת EON PRODUCTIONS על ידי אלברט ברוקולי והאיר זלצמן למטרה אחת בלבד - צילום סרט ג'ימס בונד הראשון,"ד"ר נו". את הסרט ביים טרנס יאנג (שביים עוד חלקים בסדרה), אבל האחריות הכבדה נפלה על כתפיו של שון קונרי, שחקן סקוטי בן שלושים וקצת שלא בדיוק הבין למה הוא נכנס.... בדיעבד, למרות השתתפותו בסרטים רבים ומצליחים כמו "הבלתי משוחדים" (עליו זכה באוסקר), "שם הורד", ואינדינה ג'ונס ומסע הצלב האחרון". אין אדם בעולם שלא יזהה אותו כג'ימס בונד. קונרי כיכב בסדרה במשך חמישה סרטים, פרש ואז חזר ל"יהלומים לנצח" אחרי הכשלון היחסי של "בשירות הוד מלכותה" עם ג'ורג לנזבי, אולי הבונד הבינוני מכולם.
את קונרי החליף רוג'ר מור (שמחזיק בשיא של שבעה סרטי בונד) בין השנים 1973-1985 ובתקופתו עלו הכנסות המותג פלאים וגם הרמה המוזיקלית עלתה בהתאם - מפול מקרטני ועד דוראן דוראן, להכניס שיר לפסקול סרט בונד הפך להיות סמל סטטוס שכל אמן שאף להגיע אליו. שירלי בייסי מחזיקה בשיא של שלושה שירים בביצועה בסדרה (גולדפינגר,יהלומים לנצח ומונראקר) ואם תרצו לקבל תמונה כוללת של שירי הסדרה עד לשנים האחרונות, פשוט תלחצו כאן.
אבל גם בשנים האחרונות יש הייפ טוטאלי לשירי הסדרה - אחד השירים הגדולים של אדל הוא "Skyfall", מתוך הסרט באותו השם מ-2012, שהגיע למקום הגבוה ביותר במצעד הבריטי עד לאותה שנה, המקום השני. ואז בחור חמוד בשם סאם סמית עשה את הבלתי יאומן והכניס את "Writing's On The Wall", שיר הנושא של הסרט החדש היישר למקום הראשון בחודש שעבר. למרבה הפלא, גם אדל וגם סמית לא הסכימו להכניס את שיריהם לפס הקול הרשמי של הסרט, אבל אל דאגה - הסינגל של סאם סמית יצא למכירה ביום חמישי הקרוב גם בישראל.
בין השנים 1987-2002 שיחקו טימותי דלטון (שני סרטים) ופירס ברוסנון (ארבע סרטים) את איש השירות החשאי הבריטי וזה היה כלכלי מאוד מבחינת מכירות כרטיסים. אבל משהו שם הרגיש חסר, כאילו התדמית של המותג הפכה למשהו קצת חנוני, עם הסתמכות על הג'אדגטים של Q, הדמות המיתולוגית שנותנת לבונד כלים טכנולוגים חדשניים כדי להתמודד עם המציאות. כל זה השתנה כשלתמונה נכנס דניאל קרייג ב-2006 עם "קאזינו רויאל", שהרגיש אחרי כמעט שני עשורים כמו מי שיציל את המותג - קשוח ומסוקס, חכם ואלים; אחד שכל גבר רוצה להיות כמוהו או לפחות חבר שלו והפנטזיה הרטובה של כל אישה. למרות הדעות החלוקות על הליהוק, קרייג השתיק את כל המבקרים עם משחקו הכובש, אבל פה החל גם כדור שלג - ברגע זה, כשביום חמישי יוצא הבונד החדש בכיכובו, קרייג אחראי להכנסות של יותר מ-2 מיליארד דולר בשלושה סרטים, כש"סקייפול" מ-2012 מכניס עד היום 1.1 מיליארד דולר לבדו (13 מיליארד בכולל לכל הסדרה כן?). נראה שהבחור ישאר ג'ימס בונד עוד הרבה שנים אם רק יבוא לו....
כאמור, בחמישי הקרוב יעלה ברחבי העולם (וגם כאן בישראל) הסרט החדש בסדרה, SPECTRE. את הסרט ביים סאם מנדז (אמריקן ביוטי), שביים גם את "סקייפול" (סוס מנצח לא מחליפים). אז מה אתם יכולים לעשות אחרי שתראו את הסרט בקולנוע? אפשר לחזור ל"סקייפול", אבל אפשר גם ללכת עד הסוף - מארז שכולל את 22 סרטי הסדרה, מתורגמים לעברית, בבלו ריי או DVD. כי ברגע שנופלים לעניין של בונד, קשה לצאת משם....
בנתיים נשאיר אתכם עם הטריילר ל-SPECTRE, צפייה מהנה.