24 שנים למותו של פרדי מרקיורי
עדכון אחרון: 24/11/2015
| מאת: אייל גולדמן
היום נציין 24 שנים למותו של פארוק בולסארה, הלוא הוא פרדי מרקיורי, סולן להקת קווין, שנפטר מסיבוכים של מחלת האיידס ב24 לנובמבר 1991. יחד עם קווין הגיע מרקיורי לליבם של עשרות מיליוני מעריצים, עם מכירות של מעל ל-150 מליון אלבומים (או 300, תלוי מי סופר), אלפי הופעות ברחבי העולם, שכפרדי מנצח על הקהל ערב אחרי ערב. פרדי מרקיורי נחשב לאחד מגדולי הפרפורמרים של כל הזמנים, עם קול נדיר של ארבע אוקטבות, שידע לרגש בכל תו ותו.רוברט פלאנט, מיק ג'אגר, ג'ימס בראון, כבודם מונח במקומם, אבל אף אחד מהם לא שלט באיצטדיון שלם בכוחה של תנועת יד אחת כמוהו.אבל יותר מהכל, פרדי מרקיורי היה כותב שירים מחונן, שיצר כמה מהשירים הגדולים ביותר של קווין ובכלל בעולם הפופ והרוק. כן, הוא ידע לשלב בין האיכויות של כתיבת פזמוני פופ כמו "Killer Queen" ו-"Crazy Little Thing Called Love" לקטעים סופר מורכבים כמו "Bohemian Rhapsody", שכולל כל כך הרבה מהלכים ואקורדים שזה פשוט מטורף.
אז לציון יום השנה למותו והעלאת זכרו של הצדיק, קבלו כאן כמה שירים, מוכרים יותר ופחות מבית היוצר של פרדי מרקיורי.
Mustapha
ללא ספק, אולי השיר המוזר ביותר בקטלוג של קווין, "Mustapha" הוא השיר שפותח את האלבום "Jazz" מ-1978. רק מישהו כמו פרדי יכל לשלב מילים בערבית עם ביט רצחני וגיטרות נותנות בראש, עם פתיח שמזכיר יותר מהכל מואזין. מה שבטוח, זה כי קרוב שהוא הגיע ביצירה למוצא המשפחה שלו (מרקיורי הוא פרסי שנולד בזנזיבר, והשתייך לדת בשם זורואסטריאנים, שקרובה לאיסלאם).
Play The Game
"The Game" מ-1980 הוא האלבום היחידי של קווין בו למרקיורי יש רק שלושה שירים שכתב. הסיבה? הוא העדיף לבלות במועדונים ולעוף על החיים במקום לכתוב. אבל השיר שפותח את האלבום הוא לא רק אחד מהשירים הגדולים ביותר שכתב, הוא גם רשמית הראשון בו קווין שילבה סינטים בהקלטות (עד לאותו רגע התגאתה הלהקה בקרדיט "באלבום זה לא נעשה שימוש בסינטים").
Stone Cold Crazy
פרדי מרקיורי זה לא רק פסנתרים נוגים ובלדות -האלבום "Sheer Heart Attack" מ-1974 הוא אולי הכי "כבד" של הלהקה וכאן מדובר בקטע ספיד\טראש מטאל לפני שהיה כזה סגנון.... מרקיורי כתב את השיר עוד לפני שהצטרף לקווין בזמן שהיה סולן להקת "Wreckage" ואת המילים כתב עם שאר חברי הלהקה.
My Melancholy Blues
אז אחרי כל המטאל, קבלו את הקטע המאוד חשוף הזה מ-1977 - פסנתר, תופים ובאס. בלי גיטרה, עם שירה חשופה, בלי אף קול רקע אחד (תבדקו טוב, אין הרבה שירים של קווין בלי קולות רקע), מה שהופך אותו לאחד הקטעים ה"צנועים" ביותר של הלהקה. השיר האחרון ב "News Of The World" מראה לנו צד מאוד שונה ושביר של הפרפורמר עם האגו בגודל של איצטדיון וומבלי וטוב שכך.
Somebody To Love
אם נשים בצד את "Bohemian Rhapsody", מדובר בשיר עם עבודת ההרמוניות המורכבת ביותר של קווין. אבל אם שם הנסיון היה לחקות מקהלה מהז'אנר האירופאי, כאן מדובר בשיר גוספל ופרדי מרקיורי, בריאן מאי ורוג'ר טיילור יצרו לבדם באולפן מקהלת גוספל בת 100 קולות. מינימליזם זה לא ממש המקרה כאן.... השיר נכתב בהשראת אריתה פרנקלין, ונחשב לשיר הכי LOOSE בקטלוג של קווין, כזה שמראה שיש להם גם סווינג וגרוב , כמה שנים לפני כל הדיסקו של האלבום "Hot Space".
Liar
כול ההתחלות קשות... הסינגל השני של הלהקה מתוך אלבום הבכורה "Queen" משנת 1973 הוא טור דה פורס של גלאם על גבול הפרוג רוק (כי הם פשוט נגנים כל כך טובים). אבל גם הגרסה הערוכה של הסינגל (השיר במקור באורך של שש וחצי דקות) לא הצליחה לייצר ללהקה להיט. עדיין מדובר באחד השירים האהובים על המעריצים הכבדים של הלהקה וכולל סולו באס של ג'ון דיקון ואורגן האמונד, שני אלמנטים שלא ממש עזרו להצלחה שלו.
Love of My Life
קיימים מעט מאוד שירים שגורמים לקהל עצום להתאחד לקול אחד. בגרסה המקורית מ- "A Night At The Opera", מדובר בשיר צנוע שבנוי על פסנתר ונבל. בהופעות התאים בריאן מאי עיבוד לגיטרה אקוסטית ויצר את אחד מרגעי השיר בהופעות של קווין - מרקיורי מנצח על הקהל ששר את רוב השיר בעצמו. הסינגל בגרסת ההופעה מ-1979 לא הצליח להיות להיט בבריטניה, מדינת הבית של קווין, אבל בדרום אמריקה מדובר בסיפור אחר לגמרי - זהו אחד השירים המוכרים ביותר של קווין, שהגיע למקום הראשון גם בברזיל וגם בארגנטינה. הקשר למעריצים הדרום האמריקאים נהיה חזק ביותר בשנות השמונים עם סיבובי הופעות מטורפים, שהגיעו לפיקים של הופעות מול מאות אלפי אנשים, כולל שני לילות רצופים מול 300 אלף איש במופעי Rock In Rio בברזיל ב-1985 (ומשם הוידאו הבא).
Bohemian Rhapsody
לא משנה כמה מילים יכתבו עליו, שום דבר לא מתקרב לתחושה בה שמעתם אותו בפעם הראשונה, כשחלק האופרה מתחיל.... אחד הסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, למרות האורך והמורכבות שלו, השיר הגיע לראש המצעד הבריטי ב-1975 ונשאר שם תשעה שבועות. הוא חזר לראש המצעד ב-1991 לעוד חמישה שבועות רצופים, לאחר שיצא מחדש אחרי מותו של מרקיורי. זה מראה לכם כמה האומה הבריטית החזיקה מהנער הקטן מזנזיבר.