מייסד להקת הקליק אלי אברמוב הלך לעולמו

ב-1983 צורפה הקלידנית רונה ורד ללהקה ויחד איתה נוצר "עולם צפוף", אלבום פופי וקליל יותר שכלל להיטים כמו  "כל האמת" ("איגו אינטריגו"), "אני אבוד" ו"אל תדליקו לי נר". "נר" הפך עם השנים להמנון אלטרנטיבי ליום הזכרון לחללי צה"ל, כזה שמדבר על המוות עצמו ולא על יפי הבלורי והטוהר. אבל גם ההתייחסות שקיבלו בתקשורת לא הספיקה להם וגם ההתעקשות להופיע בעיקר בתל אביב לא עזרה להם לפרוץ את גבולות סצינת השוליים התל אביבית. הלהקה מעולם לא התפרקה רשמית, אבל דעכה לתוך עצמה. אברמוב עזב באמצע שנות השמונים לאמריקה והמשיך שם ביצירה מקורית, עם חזרה קצרה ב-1988 לאיחוד קצר של הקליק.
 

ב-1995 חזר אברמוב סופית לישראל ונתן מניסונו הרב בתחום ההפקה האלקטרונית למיטב אמני ישראל (וגם בכתיבה) - קורין אלאל, ערן צור, דנה אינטרנשיונל (איתה גם כתב אלבום שלם) ועוד.
ב2004 התאחדו חברי הקליק לסיבוב הופעות יחד עם הקלידנית יסמין אבן ואף הקליטו EP של שירים חדשים, אבל הכל נקטע עם מותו של ז'אן ז'ק גולדברג ב-2006. למרות זאת, החליטו החברים להמשיך קדימה ויחד עם המתופף עודד פרח הקליטו באמריקה את  "אני לא בפסקול" שיצא השנה. האלבום הוא מופת לאיך להקה מבוגרת צריכה להישמע ב-2015, עם סאונד מחוספס, טקסטים בועטים ותחושה של "אנחנו לא שמים עליכם זין, זאת האמת שלנו ואותה נגיד".
בכל הזמן הזה הוציא גם שני אלבומי סולו תחת השם PITCHBEND, ב-2001 ו-2003.

אז בשנה האחרונה הקליק נמצאים בסוג של קאמבק שסוף סוף מביא להם את הכבוד הראוי בתור הדור המייסד של המוסיקה האלטרנטיבית בישראל ולולא מותו בטרם עת, היה צפוי לנו (כנראה) גם סיבוב הופעות של האלבום. למרות שההרכב המשיך לאחר מותו של גולדברג, ספק רב אם חברי ההרכב יכול להמשיך בלי נוכחותו של אלי אברמוב באולפן ובבמה.

נוח על משכבך בשלום אלי, ז'אן ז'אק הכין לך כבר מקום לידו. משפחת דיסק סנטר מורידה את הדגל לחצי התורן.