מיוז! אלוהים! בואו נקריב חתולה לשטן!
אוקיי, אז אפילו שלא התעלפתי על האלבום הזה אני חייבת להכניס אותו כי, אוקיי, אלה מיוז.
את כל השירים אהבתי אבל הקאץ׳ הוא שכל השירים שם הם אותו הדבר. לדעתי פשוט לקחו לחן אחד ועליו שמו את כל השירים באלבום. הכל שם כל כך דומה אחד לשני וזה מבאס, כי עד שהם מוציאים אלבום הייתה לי ציפייה למשהו שהוא וואוו! אבל זה היה טוב, או אולי מספיק. אבל היי! אלה מיוז!
את סלינה תמיד אהבתי ללא קשר למוזיקה, עוד מימי אלכס רוסו ב-׳המכשפים׳. הסגנון מוזיקה שהיא הוציאה לא היה מהסגנונות שאני שומעת, "love you like a love song" היה היחיד שלה שאהבתי והרשתי לעצמי לשמוע. כמו על רוב האלבומים, גם כאן אני ארשום שהסגנון מוזיקה כאן ממש שונה מהבדרך כלל שלה, ונורא אהבתי את הקול שלה שהשתנה לטובה או שהיא סתם הוסיפה כסף לחברת תקליטים.
לא יאומן- ג׳סטין ביבר. אז כשהייתי בכיתה ד הוא התחיל להתפרסם, ואני כמובן, נסחפתי עם הזרם. אין בו שום דבר רע חוץ מזה שהמעריצים שלו ממש ילדותיים ומציקים לא משנה אם הם בני 12 או 39. בכיתה ו קצת התבגרתי והורדתי את הפוסטרים, והיום בכיתה יא אני חוזרת לשמוע שירים שלו שוב ושוב. האלבום הזה שונה מכל מה שהוא הציג עד עכשיו, לדעתי, כן? השירים סוף סוף היו (זאת אומרת רובם, לעזאזל) עם תוכן ומילים טובות שמעבירות משהו. אני רוצה את האלבום!
שיר מועדף - Love yourself (ואפשר להוסיף שיר שנוא? Sorry! תפסיקו לשמוע את הזבל הזה!):
הוא נעלם לשנתיים והנה הוא חזר. ציפיתי לאלבום הזה יותר מלמוות! מיקה הוא בין הזמרים הלועזיים הראשונים שגילתי וישר התאהבתי בסגנון שלו. כשהשנה ביוני הוא שיחרר את האלבום קצת צרחתי- ואז נרגעתי. אני כל כך אוהבת אותו ואת המוזיקה שלו! השירים באלבום מדבקים אחד אחד, והסגנון הוא הסגנון ה-׳מיקאי׳ שכולנו מכירים, אין חדש תחת השמש.
לא! די! הוא לא ג׳סטין ביבר!
שון מנדס התחיל בכלל בתור יוטיובר/ווינר של חבורה בשם Magcon עם עוד שמונה נערים, ולאט לאט כשהחבורה התחילה להתפרק וכל אחד פרש לכיוונו, אדיוס! שון התחיל להעלות ווינים שהוא שר ומנגן. ואז הוא גם פתח ערוץ יוטיוב והעלה קאברים. ואז בבוקר בהיר אחד התקשר אליו סוכן מחברת Island Records, וכבר באותו היום החתים אותו על חוזה. אפשר להגיד משהו בלי שתהרגו אותי? משום מה הסגנון שלו נורא מזכיר לי את לנה. מוזיקת הלוויות כזו, והשיר הכי שמח שלו זה something big אבל ממש לא אהבתי אותו. זו מוזיקה כזו ששומעים בזמן נסיעות באוטובוס כשאתה נשען על החלון ומדמיין את עצמך בקליפ עם תקציב דל.
שיר מועדף - ממש חבל שהוא לא הכניס לאלבום הזה את The weight אז אני אבחר בStrings:
מי לא מכיר את הדבר הזה שאתה נהנה ממוזיקה מקסימה ביוטיוב ואז בום השיר נגמר ויש לך חמש שניות לשים שיר אחר לפני שזה אוטומטית קופץ לשיר מזעזע של אלי גולדינג או אריאנה גרנדה, לא עלינו. אז זה מה שקרה, זה קפץ לשיר Empire של הלהקה ודווקא ניסתי לשמוע, לא העברתי. לאחר מכן חקרתי על הלהקה, על האלבום הזה וגם על זה שלפניו- שניהם, אגב, ממש טובים. סגנון שאף פעם לא שמעתי ממנו, רגוע ורועש בו זמנית.
אז למרות שהאלבום Never been better יצא ב2014 אני אתחכם כי גרסת הדלוקס יצאה באוקטובר האחרון, וכן! זה משנה. כמו מיקה גם אולי הוא בין ניצני המוזיקה הלועזית שגילתי ואהבתי מהשיר הראשון. הסגנון נורא קבוע וחוזר- פייר, ציפתי ממנו לקצת יותר לאחר שלוש שנים. אבל נו טוב זה אולי מארס הבריטי הכובש.
שיר מועדף- בכללי זה Beautiful to me ושיר שהוא יחודי בגרסת הדלוקס kiss me:
ג׳יימס, ג׳יימס, מאיפה נתחיל. אז את ג׳יימס בכלל הכרתי מתמונה אקראית באינסטגרם וחשבתי לעצמי ׳מי זה, אני אוהבת אותו!׳
ואז עשיתי עליו חיפוש סטוקרי קטן ושמעתי את האלבום. חוץ משלושה-ארבעה שירים שלא אהבתי משום מה האלבום ממש טוב, הסגנון שלו הוא כזה שאני אוהבת ואני ממש מקווה שהחודשים האחרונים היו רק תחילת הפריצה הענקית שלו! ג׳יימס ביי, 2016 מחכה לך.
ממש שנאתי את הלהקה הזו. בשנה שעברה כולם חפרו בשכל עם Demons ואז עם Radioactive שאותו לעומת ׳השדים׳ דיי חיבבתי. השנה, באקראי שמעתי באמטיוי את shots והחלטתי לתת הזדמנות שנייה ללהקה. אז שמעתי את האלבום ובאמת אהבתי שם את כל השירים. אהבתי נורא שהסגנון של כל שיר שונה מזה שלפניו. יש כאן גם שקטים גם רועשים וגם כאלה שאפשר להגיד עליהם רוק. ביקשתי את האלבום ליומולדת- קיבלתי. אלבום מעולה!
לכולנו יש את החבר הזה בפייסבוק שממש חופר וכל הדף שלנו זה רק, אבל רק, פוסטים שלו. אז אצלי זה היה מישהו בשם אלדד שלא הפסיק לפרסם את תמונת הקאבר של האלבום ולחפור בסטטוסים על הלהקה הזו ועל האלבום. וכמובן רצתי לבדוק במה מדובר- ואין לי מאיפה להתחיל ומאיפה לסיים. פול אווט בוי היא להקה כל כך טובה ונכון לעכשיו הלהקה הכי אהובה עליי עם המוזיקה הכי טובה מבחינתי. סגנון הפופ פאנק רוק הזה הוא מדהים. חרשתי על האלבומים שלהם, על כולם, ובאמת שאחד יותר טוב מהשני. אז תודה לאלדד שבזכותו גילתי את הלהקה המדהימה הזו!
שיר מועדף- אני ממש רוצה לרשום Uma Thurman אבל אני ארשום Immortals שגם נכלל בפסקול של הסרט ׳שישה גיבורים׳: