POP.ISH | סקוט מת'יו בלבונטין 7
עדכון אחרון: 18/12/2015
| מאת: Pop-ish
הדעה הרווחת היא שאמנים מגיעים אלינו רק בשלהי הקריירה שלהם - האלבומים כבר לא נמכרים, הרדיו לא משמיע את והצורך הנואש בכסף מוביל אותם גם לפנינה המזרח תיכונית שלנו, זו עם הריח התמידי של חומר הבערה.סקוט מת'יו האוסטרלי לא נכנס לסטטיסטיקה הזאת – הוא לא היה כוכב ענק וכנראה שכבר לא יהיה, הוא מגיע לכאן לביקור חולין כחלק ממסע הופעות אירופאי באדיבות zuzz הפקות שעושים עבודה מדהימה ומביאים לארץ אמנים שלא ימלאו אולמות במודע ורק יעשירו את מפת ההופעות האלטרנטיביות בישראל, הוא והלהקה (כלי מיתר וקלידים בלבד. לפחות בארץ) מופיעים במקומות הנעים בין פאבים לאולמות קטנים.
ההופעה: מועדון הלבונטין 7 בערב שלישי קריר בשיאו של החורף התל אביבי (שיא קלנדרי בלבד, כן?) נדמה כמקום מוזר להופעה של אמן שהגיע אלינו כל הדרך מאוסטרליה הרחוקה, המקום שנראה חצי ריק בתחילה ומתמלא רק בהמשך, מרגיש לא מהודר דיו כדי לארח מועמד פוטנציאלי להפוך לנציג הסברה של ישראל בתפוצות, אך בהמשך המופע חוסר ההידור הזה יהפוך להרבה יותר הגיוני לנפשות הפועלות.
אחרי סט חימום קצר מידי – מי היה מאמין שנגיד את זה על מופע חימום – של רועי דהן, עוברות חמש דקות והלהקה כבר על הבמה. מ'תיו המזוקן לבוש בבלייזר שחור ועליו סיכה מוזהבת מוגזמת בגודלה שמקנה לו מראה דארק אייטיז עם טא'צ קוורי, הוא מצטופף על הבמה הקטנה יחד עם הגיטרה הקלאסית שלו (יש גם יוקלילי בצד) כשלצידו גיטרה חשמלית, פסנתר כנף ונגן כלי מיתר כולבו שמפליא בצ'לו. אין בהרכב הזה טיפת פוזה, את זה ניתן לראות מיד. החיוך הנבוך שהוא שולח לקהל מחמם את ליבו של כל מי שעוד היה מהוסס ובשונה מהצעקות העילגות בפארק הירקון SHALOM TEL AVIV!! ניתן לראות שהחבר'ה ממש מתרגשים מכך שהם הגיעו לפאקינג שכנה של פלסטין!
בלי יותר מידי הכנות הם מתחילים בשיר הראשון soul to save שלקוח מהאלבום This Here Defeat שיצא השנה. קולו הנפלא של מת'יו מלווה בפריטת גיטרה ואליה מצטרפים בהמשך גם צ'לו ופסנתר.
מה שנשמע בתחילה כמו קינה הופך לתפילה יפה שנגמרת מהר מידי. למ'תיו יש נוכחות בימתית חמקמקה אך כובשת, הוא טוען שהמבוכה מגודל המאורע גורמת לו להיות פחות פטפטן מהרגיל אך השיחות החבריות בין חברי הלהקה הופכות למופע מבדר עבור הקהל, לדוגמא -
נגן א': שרת מאוד יפה!
מת'יו: תודה רבה לך
נגן ב': ואני חייב לציין שנגן א' נשמע מצוין הערב
מת'יו: אנחנו כל כך אדיבים אחד לשני
כולם יחד: חיחיחיחיחיחיחי האהאהאהא *לב*
וכן הלאה.
האווירה הטובה בין חברי הלהקה גורמת גם לקהל התל אביבי המנומנם שמורכב ברובו מאנשים שנראים כאילו פקדו את הלבונטין במקרה ורק כך גילו את דבר ההופעה, התלהבות של ממש וכל שיר זוכה בתשואות רמות יותר מקודמו.
מתוך שירי האלבום החדש אותו הוא מקדם בולטים לטובה: here we go again שנשמע כמו קטע אבוד של אליוט סמית, skyline הדרמטי שמראה שעם קולו הבאמת אדיר הוא יכול היה להיות מעין אדי ודר לא מעצבן וגם ornament שמפתיע בקלילותו ובליווי הלה לה לה העליז. אלבומו הקודם, UNLEARNED, היה אלבום קאברים והוא גם האלבום שהביא אותו הכי קרוב להצלחה מסחרית. הקאבר המושלם שלו ל I wanna dance with somebody של וויטני יוסטון (זצ"ל) הושמע רבות בתחנות הרדיו וגם הקליפ שליווה אותו רץ רבות בבלוגים הנכונים. כשמת'יו והלהקה מרגישים שהקהל הישראלי עייף מרוב שירים שאינם מוכרים להם הם עוברים לרצף נהדר של קאברים מתוך האלבום הנ"ל ואם כבר שירים שאתם מכירים אז תצטרפו אליו בפזמון! היילייט נפלא הוא גרסאת הכיסוי ל darklands של הג'יזס ומרי צ'יין.
אחרי שישה עשר שירים ושני הדרנים בוחר מת'יו לסיים את המופע עם השיר In the end אותו כתב כחלק מפסקול קומדיית הסקס הקאלטית של ג'ון קמרון מיטשל, שורטבאס. הסרט והשיר היו למיני להיטים לפני כעשור וחלק מהקהל מכיר את המילים בעל פה. "וכאשר נשימתך האחרונה מתחילה/ השדים שלך הופכים לחברייך הטובים/ כולנו מבינים זאת/ בסוף" בטקסט העצוב עם קריצה הזה, מסתיים לו מופע שהיה מושלם לסוגו, של אמן שנראה שכבר לא יהיה כוכב ענק אך ייגע בליבו של כל מי שיגיע עם אוזניים פתוחות ולב חם.