מגזין באזזז

דיווידי בואי - חפירה למתחילים

עדכון אחרון: 13/01/2016 | מאת: אייל גולדמן
נדיר שנופלת בידיים שלך הזדמנות לכתוב על אמנים שאתה אוהב בהקשר אישי - לרוב אתה כותב על אלבום חדש, יום הולדת, מוות או משהו מהסגנון הזה. אבל דיוויד בואי הצליח לדחוס את הכל ליומיים מרוכזים... ולכן החלטתי להיפרד מהאיש המדהים הזה בעשרה שירים, רובם לא "להיטים", אבל כל אחד מהם מייצג פאן מסויים בקריירה המופארת והמורכבת שלו. קטעים שמתחבאים באלבומים עצמם, לא באוספי הלהיטים, ויכולים לשמש לכם כמפתח לאיזה תקופה של בואי עושה לכם את זה, ולהמשיך משם.

Love You Till Tuesday

גרסת הסינגל לשיר מתוך אלבום הבכורה של בואי מ-1967, עם השם המפתיע "David Bowie". וזה באמת בואי שלא הכרתם - פופ אנגלי על גבול הלהיות טום ג'ונס.



Memory Of A Free Festival

השיר שחותם את "Space Oddity" מ-1969, שכלל את שיר הנושא שהביא את בואי להמונים. השיר עצמו הוא מחווה לפסטיבל החופשי שנערך בבקנהאם באותה שנה. השיר יצא בהמשך כסינגל (בגלל אורכו, שבע דקות, חולק לשני צידי הסינגל) ונכשל טוטאלית בשני צידי האוקיינוס (אבל עותק מקורי יעלה לכם לפחות 150 דולר...).



Panic In Detroit

נכון שזיגי זה האלבום הכי "מוכר" של דיוויד בואי, אבל אם תעירו באמצע הלילה פנאטים של בואי, "Aladdin Sane"(גם הוא מ-1973, ויצא לפני "Pinups), יהיה השם הראשון שהם יפלטו בתור האלבום הכי טוב שלו. עם העטיפה האיקונית של החץ האדום על פניו של בואי,  "אלדין" הוא לא פחות ממושלם, והשיר כאן נבחר שרירותית - אין בו רגע אחד דל.




Diamond Dogs

מתוך האלבום באותו השם מ-1974, שמקשר בין תקופת הגלאם לתקופת הסול הפלאסטי של בואי, אחד השירים המורכבים שלו, ועדיין, אחד האהובים.



Station To Station

עוד שיר שנתן את שמו לאלבום ממנו הוא מגיע, ושוב אלבום "מעבר" - ב-1976 בואי משתמש בסמים קשים על בסיס יומי, לא ישן במשך ימים שלמים ודמותו של ה-Thin White Duke נכנסת לפעולה. האלבום יצר את הסביבה המתאימה לבריחה לברלין ליצירת הטרילוגיה של "Low", "Heroes" ו-"Lodger".




Warszawa

מתוך "Low", הראשון בטרילוגית ברלין של בואי מ1977. עבודה משותפת של בואי עם בריאן אינו, אחד הקטעים האוונגרדים ביותר שלו בכל הקריירה, הקטע האינסטרומנטלי ברובו פותח את צידו השני של האלבום ופתח גם את ההופעות של בואי בטור של 1978 וב-2000. וורשה היה גם שמה המקורי של ג'וי דיויז'ן, כמחווה לקטע הזה ממש.




(Cat People (Putting Out Fire

טוב, מותר קצת לרמות - מדובר כאן בגרסה המקורית של השיר, לא בגרסה המכובסת שיצאה באלבום "Let's Dance". השיר נכתב במיוחד לפס קול הסרט "Cat People" על ידי ג'ורג'יו מורודר, ובואי תרם רק את המילים והשירה, אבל איזו תרומה! כאן בגרסה המלאה, כמעט שבע דקות של רוק סמי גותי. ועם יד על הלב, אולי אחד השירים הבודדים שבאמת עבדו לבואי באייטיז (חוץ מהלהיטים, שכבודם במקומם מונח).




This Is Not America

אין מה לעשות, בואי היה חזק בתחום הפס קולים באייטיז ושיתוף הפעולה שלו עם פאט מת'יני בפס הקול של "הבז ואיש השלג" הוא אחד משיתופי הפעולה המפתיעים והמרתקים של בואי בעשור (נמצא ברוב האוספים שלו, לא להילחץ).




The Heart's Filthy Lesson

דיוויד בואי ניסה להמציא את עצמו מחדש מאמצע האייטיז ולא הצליח כל כך. בצר לו, הוא חזר לעבוד עם מי שיצר לו את הלהיט האחרון שלו, "Let's Dance", הלוא הוא נייל רוג'רס עם האלבום "Black Tie White Noise"  ב-1993. אבל למרות ההצלחה היחסית שלו, בואי לא היה מרוצה. טלפון אחד לבריאן אינו, ואלבום הקונספט "Outside" הופך למציאות ב-1995. לטעמו של כותב שורות אלה, מדובר באלבום האחרון המושלם של בואי, ואולי האלבום הכי טוב שלו מאז טרילוגית ברלין. נקודת ציון מקומית - בהקלטות האלבום משתתף לא אחר מאשר יוסי פיין, המפיק הישראלי, שנקרא לדגל לנגן באס בכמה משירי האלבום.




Lazarus

אם עדיין לא שמעתם את Blackstar, האלבום החדש של דיוויד בואי, תלחצו פליי, תקשיבו, ואחרי שהשתכנעתם, תקנו אותו. דיוודי בואי עזב אותנו עם אלבום שהוא לא פחות ממאסטרפיס, ולאזארוס, על שם האיש שחזר לתחייה מהמתים, הוא אחד החזקים בין שמונת שירי האלבום.