אתמול התבשרנו על מותו בטרם עת של הזמר והמוזיקאי גבי שושן בגיל 66. שושן נמצא מחוסר הכרה בדירתו בחולון ונסיונות ההחייאה שלא צלחו קבעו עובדה עצובה - האמן הותיק נטל את חייו, לאחר תקופה ארוכה של דכאון וחרדות ששמר לעצמו. זאת למרות שהצליח לגייס מעל 100 אלף ש"ח בפרוייקט הד-סטארט לאחרונה, והתחושה שהקאמבק שלו נמצא ממש מעבר לפינה.
גבי שושן נולד ב-1950 בעיר קזבלנקה, ועלה לארץ בגיל חמש לעיירה אופקים. ההשפעות המוסיקליות הראשונות של שושן הצעיר היו מוסיקת הפופ והרוק הבריטיות, ובמיוחד קליף ר'יצארד.
ב-1965 הקים יחד עם ניסים סרוסי עם ה"גולדפינגרז", אחת מלהקות הקצב הראשונות בישראל, אותה עזב ב-1968 ללהקת ה"שוקולדה". בגלגול הראשון שלה הייתה זאת להקת קצב עם סאונד כבד ועשיר (עם אורגן ההאמונד של צביקה פיק), ושושן שניגן על הבאס. לאחר חוסר הצלחה כלכלי התפרקה הלהקה, אבל קאמבק מהיר כשלישייה (שושן, פיק ושוקי לוי) התברר כהימור נכון - הלוק ההיפי שלהם והחבירה לאמרגן מרקו תורג'מן הביא אותם להשתתפות בסרט "לופו" וכיכוב בתפקידים הראשיים במחזמר "שיער" בגרסה העברית (שושן שיחק את ברגר). את קריירת המשחק שלו הוא המשיך בסרטים כמו "השוטר אזולאי" ו"קזבלן", אבל זאת לא הסיבה שבגללה אנחנו כותבים עליו היום.
ב-1971 הצטרף שושן לאחרית הימים, הרכב העל עם אלי מגן, זוהר לוי, יצחק קלפטר ומירי אלוני. ההרכב הוציאה אלבום אחד שנחשב היום למאסטרפיס (ויצא השנה מחדש בויניל), אבל נכשל בזמן אמת.
ב-1973 יצא אלבום הסולו הראשון, "נער שחור עיניים", שכלל את הלהיטים "16 מלאו לנער" ו"בראשית". בגלל חוסר ההחלטיות של שושן,שלא הצליח להחליט אם פניו לחו"ל או להישאר בארץ, הצד הראשון כולו שירים בעברית והצד השני שירים באנגלית. העטיפה הפסיכדלית והלהיטים עזרו למכירות, והאלבום נחשב לאחד מאלבומי הפופ הטובים שיצאו בארץ בשנות השבעים (גם אלבום זה יצא מחדש בויניל השנה). אלבומו השני, "שירים שאהבנו", כלל את "להשתטות לפעמים" ו"ילדה קטנה", הצליח קצת פחות וב-1975 מחליט שושן לעבור לארצות הברית. בחירה שהתבררה כגרועה במיוחד, עקב התמכרות קשה לקוקאין. "זה היה ממש לא כיף כל התקופה הזו. לא הקוקאין, שהיה כיף, אלא הכסף שנגמר - זה מה שהיה לא כיף בכל הסיפור הזה".
ב-1984 חזר גבי שושן לישראל, ומאז, במשך מעל ל-30 שנים ניסה לחזור להופיע. נסיונות שונים לכתיבת שירים ואלבומים לא צלחו, ורק המופע המשותף עם שרי ועוזי פוקס בתחילת שנות האלפיים הצליח להחזיר אותו לקדמת הבמה, מופע ממנו פרש מסיבות לא ברורות. כאמור, בשנה האחרונה ניסה שושן שוב את מזלו ואף הצליח לגייס כספים לאלבום חדש, "מקום לשינוי", שעסק בשינויים האישיים והמקצועיים שעבר, והתקפי החרדה והדיכאון שמהם סבל. היו גם נסיונות של חזרה לבמה, אבל גם זה לא הצליח מעבר להופעה אחת או שתיים.
נוח על משכבך בשלום גבי. משפחת דיסק סנטר מורידה את הדגל לחצי התורן.