Pop.ish - חדש על המדף | מהדורת סכיזופרניה קיצית
רגע לפני יום הולדת 27, קייטי בי מוציאה את אלבומה השלישי honey. למרות שהוא לא הוכרז ככזה אפשר להסתכל עליו גם כעל סופה של טרילוגיה. קייטי או קייטלין אן בריאן בשמה המלא, אוהבת לרקוד לפחות כמו שהיא אוהבת לשיר ואת החיבה הגדולה הזאת לעולם המועדונים היא מביאה לידי ביטוי בשילוב של כל מה ומי שחם בסצנת המועדונים האנגלית. אם באלבומה הראשון – on a mission – היא שיתפה פעולה עם גיבורי הדאב סטפ הבולטים של התקופה (טיני טמפה ומיס דיינמייט) כדי לייצר להיטים מעולים כמו katy on a mission ו lights on, באלבום השני – little red – היא כבר התקרבה לחלוטין לסצנת ה edm ואפילו חצתה את הקווים לפופ מסחרי לגמרי עם crying for no reason הפרחי-כיפי.
honey הוא כבר סיפור אחר, כמות שיתופי הפעולה באלבום כל כך גדולה עד שקייטי עצמה טוענת שהוא סוג של ׳פרויקט משותף׳ שלה ושל המפיקים שמשתתפים בו – קרייג דייויד, four tet, kaytranda (שם שעוד יחזור הרבה השנה), ג׳יניוס ועוד ועוד. משמיעות ראשונות ניתן לומר שהאלבום סובל קצת מהקלישאה המוכרת של ״עודף טבחים במטבח״ אבל אם מה שאתם צריכים כדי להתמודד עם הקיץ הזה, הם שלושה עשר שירי פופ חכמים ומרימים זה לחלוטין האלבום בשבילכם.
WILD BELLE – DREAMLAND
להקות של אחים ואחיות כבר מזמן לא שולטות בעולם - את האחים ג׳ונאס אנחנו מדחיקים עד היום והאחיות חיים עדיין נמצאות תחת זכוכית מגדלת - אבל אולי צמדים של אח ואחות זה הדבר הבא? אליוט ונטלי ברגמן (שיהדותם עדיין מצריכה בירור) מרכיבים יחד את wild belle והם נמצאים היום בדרך הבטוחה להפוך לאחד ההרכבים הכי מצליחים בעולם. אליוט, האח הבכור הוא מולטי-אינסטרומנטליסט שלמד מוזיקה באוניברסיטת מישיגן, שם הוא הקים את הרכב האפרו-ביט הראשון שלו – nomo - אליו הצטרפה אחותו הצעירה נטלי. כשהם קלטו את הפוטנציאל הם פירקו את ההרכב והקימו יחד את wild belle (האם העובדה שנטלי נראית כמו סופר מודל קשורה לעניין?).
מרגע שהשניים עזבו את הלהקה והפכו לצמד הכל הלך להם פחות או יותר באופן חלק, אלבומם הראשון – isles - יצא בלייבל הענק קולומביה ואחד השירים הראשונים שהוציאו - shine - נכנס לפרק של ״האנטומיה של גריי״, סרטים ופרסומות ונתן להם את הבסיס הכלכלי להקליט בנחת את אלבום ההמשך. dreamland שיוצא עכשיו, מלא בתמהיל שהפך אותם ללהיט מסחרי, שילוב של גאראז׳ רוק שמזכיר קצת את הblack keys, קצת מקצבים אפריקניים כמו major lazer (איתם הם כבר הספיקו לשתף פעולה) והרבה סאונד תופים כאילו מלוכלכים. אם זה נשמע לכם עמוס, ממש לא, מדובר במוזיקה אולטימטיבית לנסיעות ומסיבות, שתעבוד נהדר בקיץ הישראלי הבלתי נסבל שמתחיל ממש בקרוב.
rufus wainwright - Take All My Loves - 9 Shakespeare Sonnets
נסיים בגוון אחר של פופ, רופוס ווינרייט, הכותב והמלחין הכי צבעוני שידע העולם מאז סר אלטון ג׳ון. רופוס מתרחק בשנים האחרונות מעולם הפופ ומתקרב יותר ויותר אל המוזיקה הקלאסית, מתוכה הוא מקפיד לגעת ביצירות קאמריות וכמובן אופרות מלאות פאתוס. אחרי שכתב את האופרה המצליחה ״פרימה דונה״ הוא הבין שלחזור לפופ של בית-פיזמון-בית לא מעניין אותו והוא חוזר עם אלבום חדש – ״קח את כל אהבותיי. 9 סונטות של שייקספיר״ – שמו. האלבום שיאתגר גם את מעריציו המושבעים ביותר (אנחנו).
בזמן שהעולם מציין 400 שנים לפטירתו של וויליאם שייקספיר, גדול הכותבים והמחזאים שיצירותיו מלוות אותנו עדיין ביום יום בתרבות הפופולרית, רופוס החליט לקחת תשע סונטות מוכרות שלו (ה-10,20, 23, 29, 40, 43, 66, 87 וה129) ולהרכיב אותן מחדש לכדי אלבום. האלבום הזה חלקו קטעי קריאה (וויליאם שטנר והלנה בונהאם קרטר בין היתר), חלקו מוזיקה אופראית לחלוטין (הסופרן אנה פרוסקה) וגם - קצת שירה בגרמנית, רגע פופ גדול בו משתתפת פלורנס וולש (פלורנס והמאשין) וממש קצת שירים בהם רופוס שר בקולו. אז אם אתם רואים בעצמכם אנשים בעלי אופקים רחבים או שאתם סומכים על רופוס שירחיב אותם כדאי לכם לשמוע את האלבום הזה. אם לא בשבילכם אז רק כדי להרשים את אבא ואמא.
אגב, גם באלבומו השישי – all days are nights – הוא עשה מחווה לסונטה הארבעים ושלוש של שייקספיר אך מדובר בגרסה אחרת לחלוטין.