מזל טוב למיילס דיוויס
עם 48 אלבומי אולפן ו-36 אלבומי הופעות חיות, אין דרך לסכם משהו מפועלו של מיילס דיוויס בפחות מכמה שעות. וזה רק על העשור הראשון שלו. אז בואו וקחו משהו בקטנה, על קצה המזלג ממש, חמישה קטעים שמשקפים משהו מפועלו העצום של אחד מגדולי המוסיקאים שזכינו להם.
Move
"Birth Of Cool" הוא אמנם אוסף שיצא במקור ב-1957, אבל לדעת רבים הוא פשוט אלבום פני עצמו - אסופה של סינגלים שהוקלטו בין 1949-1950 מתקופת הCOOL של מיילס, ששילבה השפעות של מוסיקה קלאסית עם הרכב גדול, ועדיין מדובר בקטעים קצרים יחסית, שריכזו הרבה יצירתיות בחבילה מהודקת של סינגל.
So What
נכון, זאת קלישאה, אבל אם אתם רוצים רק אלבום ג'אז אחד בבית, זה צריך להיות "Kind Of Blue" מ-1959. עם ההרכב החד פעמי של ג'ון קולטריין וביל אוונס, מדובר ביצירה שתשנה לכם את החיים. תסמכו עלינו.
Sanctuary
"Bitches Brew" מ-1970 מסכם תקופה של התנסויות שהחלה כשנתיים לפני, בה דיוויס מתחיל צאת מאיזור הנוחות שלו ומתחיל לשלב גיטרות חשמליות, נגנים צעירים ובועטים ותחושה שהכל אפשרי. התוצאה? ערבוב בין רוק, ג'אז ותחושה קצת פסיכדלית.
Zimbabwe
אם חשבתם שהקטע הקודם קשוח, כדאי שתשבו - מדובר פה בהופעה חיה מיפן, שבה כל ההרכב עף לחלל, עם גרוב רוקי עצבני, גיטרות מייללות ותופים שנותנים בראש. 41 הדקות המוטרפות האלה נחתכו לשני צידי התקליט הראשון באלבום הכפול "Pangaea", שהוקלט ב-1 לפברואר 1975 (זוהי הופעת הצהריים של אותו תאריך. הופעת הערב הוקלטה ויצאה בתור "Agharta", גם הוא אלבום פסיכי בפני עצמו, ושווה לשמוע את שניהם כדי להבין כמה שונה יכלה להשימע הופעה של מיילס בהפרש של כמה שעות.
Jean Pierre
1981 הייתה שנת הקאמבק של דיוויס, אחרי יותר מחמש שנות שבתון, וכאן אנחנו מקבלים הקלטות של ההופעות הראשונות שלו עם ההרכב החדש שכולל את מרכוס מילר על הבאס ואל פוסטר על התופים, שמביאים לנו כאן גרוב על סף ההיפנוטי, מצע לאחד הקטעים הפ'אנקים ביותר שמיילס יצר."We Want Miles" הוא אלבום שמקדים את זמנו מבחינת גרוב, ויש אומרים שדיוויס היה מודע כבר להיפ הופ שהתפרץ ברחבי ני יורק ויצר בחשיבה שתתכתב עם הז'אנר החדש.
מיילס דיוויס נפטר ב-1991, לאחר פריחה מחודשת של הקריירה הארוכה שלו. הכתיבה והנגינה שלו ממשיכות להדהד דרך המוסיקה של כל מי שבא אחריו, כי את ההשפעה שלו אי אפשר שלא לקבל, בין אם אתה מודע לה או לא....