חמש בחמישי עם קובי פרחי (אורפנד לנד)
עדכון אחרון: 02/06/2016
| מאת: קובי פרחי
דיסק סנטר זו חנות מיתולוגית בעיניי, בשנות ה 90 בזמן שאני וכל חבריי הפריקים שרצנו בסנטר, חצי מהם עבדו בחנות. החנות היא מהמוהיקנים האחרונים ומהשורדים האחרונים שנשארו בענף חנויות הדיסקים והיא דגל של מוזיקה וחלק בלתי נפרד מהילדות שלנו.כזמר וכותב בלהקה שמתעסקת רק בתכנים מחאתיים ופוליטיים בחרתי לכוון את הפרוייקט לאמנים מסוג דומה (גם אם לא מוזיקלית) אמנים שהפחידו ממשלות, שסחפו אחריהם המונים ושהוכיחו כי יש למוזיקה כח לשנות את העולם, האמנים האלה רבים אך אציין רק חלק קטן מהם.
אני מזמין את כולכם לבדוק את האלבומים, לפעמים אקשר שיר שאינו דווקא מתוך האלבום המדובר, אנא סלחו לי, ואל תשכחו לתמוך במוזיקה וכמובן לבקר בדיסק סנטר!
ויקטור חרה - לה פובלציונה
זמר פולק צ'יליאני שהיה רודף שלום. הוא הוצא להורג באצטדיון כדורגל (שכיום קרוי על שמו) כיומיים לאחר הפיכה במדינה שבוצעה על ידי החונטה הצבאית ואוגוסטו פינושה העומד בראשה. רוצחו חי כיום כאדם חופשי בארה"ב. לפני שהוצא להורג הוכרח לבצע שירים ותוך כדי שברו את ידיו. הוא הצליח להבריח שיר אחד מהאצטדיון אל אשתו, השיר נקרא "אנחנו כאן 5,000" בו הוא מתאר את רגעיהם שלו ושל 5,000 האנשים שהובלו לאצטדיון.
ארקין קוראי - אילאקי
ארקין קוראי מכונה בטורקיה ארקין בבה, והוא נחשב לרוקר הראשון אי פעם ולאבי הרוק הטורקי. ארקין גידל שיער, גילח שפם והלך עם פדלפונים בימי השמרנות החזקים ביותר בטורקיה והוא אף נדקר פעמיים בשל היותו "פריק". המוזיקה שלו כוללת פסיכדליה, גיטרות חשמליות ומנגינות אוריינטליות בליווי דיסטורשן ועוד. זכיתי לעבוד אתו!
הברירה הטבעית - חוט שזור
מהאלבומים הפחות מוכרים של הלהקה והכי טוב שלהם בעיניי. שלמה בר והברירה הטבעית הם מהראשונים שלקחו פיוטים והכניסו אותם לתוך שירים, הרבה לפני גל הפיוטים ששטף את המדינה. הם הראשונים שהביאו לכאן מוזיקת עולם ועשו חיבור של קיבוץ גלויות עשיר מהמזרח לתוך טקסטים שנכתבו על ידי משוררים אשכנזים. הם ניגנו בשיא ימי הקיפוח העדתי ולא הרבה יודעים שגם השיר הידוע "ילדים זה שמחה" הוא בעצם שיר מחאה.
מרסדס סוסה בהופעה בברזיל
בימי החונטה הצבאית בארגנטינה הגיע הצבא להופעה של מרסדס סוסה, עצר את כל המשתתפים ואת מרסדס העלו על משאית שלקחה אותה אל מחוץ למדינה ובכך הגלו אותה ממולדתה בגלל שירים ומוזיקה. אחד משירי המחאה הידועים שהיא שרה בהופעה היה Si Se Calla El Cantor calla la vida - "כשהזמר שותק, החיים שותקים". אמירה מחאתית לניסיונותיהם של ממשלות להשתיק זמרים. באופן אירוני, הגלייתה של סוסה מארגנטינה היה הטריגר שפתח את הצוהר והקריירה הבינלאומית חוצת היבשות שלה. היא החלה להופיע בכל מקום בעולם ובכך הרימה את המודעות לנעשה במדינתה.
פול סיימון - גרייסלנד
אף פעם לא תמכתי בחרם אמנים, אני חושב שתפקידה של אומנות היא לדבר, בדיוק כמו השיר של סוסה שציטטתי. יש לך מחאה, אתה ער לעוול מסויים, מה יותר טוב מלכתוב על זה שיר? החרם הוא מניפולציה של פוליטיקאים והאמנים שנופלים לתוכה הם קורבנות נאיביים בעיניי. חרם לא משיג כלום מלבד אנטיגוניזם, שיר מחאה לעומת זאת הוא נצחי, מילותיו חקוקות והוא יחיה לנצח. לכן אני כל כך מעריך את האלבום הזה של פול סיימון, בזמן החרם התרבותי על דרום אפריקה (וברור שהיו שם עוולות נוראיות) הוא דווקא החליט לנסוע לשם ולעשות אלבום עם המוזיקאים המקומיים. זו הדרך שאני מאמין בה, זוהי הדרך של המוזיקאי והמשורר.
בימים אלה אורפנד לנד כותבים אלבום חדש. ממש בקרוב ייצא לאור פרוייקט צד שהלהקה לקחה בו חלק, פרוייקט בשם כנען ובו מוזיקה שנכתבה להצגה בגרמניה. ההופעה הקרובה של הלהקה בישראל היא בפסטיבל "מחזירים את הרעש" ב 23 ליוני וכמובן בהמשך השנה נעלה הופעה ל 25 שנה ללהקה, בחנוכה.
לעמוד האמן באתר לחצו כאן
לצפייה בחלקים נוספים של פרוייקט חמש בחמישי לחצו כאן
צילום: קורין אביסדריס