כילד האזנתי למוסיקה ולסיפורים מתקליטים, בשלב מאוחר יותר הפטיפון של הורי עבר אלי לחדר ואחר כך המשיך איתי כשעזבתי את הבית. על קסטות ויתרתי אחרי שגנבו לנו את הרדיוטייפ מהאוטו לפני המון שנים, אבל התקליטים היו ויהיו איתי תמיד, רק בגלל שהם תופסים מקום על המדף, מעלים אבק ונשחקים לאט לאט ביחד איתי.
זיזי טופ זה לא רק בלוז לבן,סליז וזקן. לא נעים להודות אבל רק השנה באמת הכרתי את זיזי טופ, או יותר נכון את התקופה המוקדמת שלהם. קודם כל זה בית ספר לרוק ושנית כל, הבנתי כמה הסטייל שלהם השפיע על להקות שבאו שנים אחר כך כמו בלאק קיז או וויט דנים.
לפני 3 שבועות הייתי בהופעה של עוזי רמירז. אני חושב שהוא הגיטריסט ששמעתי הכי הרבה בחיים שלי ועדיין הוא כל פעם מחדש מרגש מעיף לי את המוח. חוץ מהיותו גיטריסט מפלצתי, הוא זמר וכותב חכם, רגיש ומעניין, במסווה של רוקנרול מעולה כיפי ופשוט.
Kikagaru Moyo - House In The Tall Grass
להקת החודש שלי, שגיליתי לאחרונה דרך חברים מאגליה. פסיכדליה מיפן - לא יכול להיות רע.
Vallery June - Pushin' Against A Stone
שגרירת הבלוז בישראל, הלא היא ימית רסטה, נתנה לי את האלבום הזה לפני שנתיים בערך. הקול של ואלרי, העיבודים והסאונד בהחלט מפנקים את האוזן והופכים את העולם לטוב יותר.
pomegranates - googoosh
מדובר באלבום אוסף מהלייבל Finders Keepers. יש לי חולשה לשילוב בין רוק לפולקלור. לפעמים זה יכול להיות נורא אבל כשזה עשוי בטעם, במינון נכון ושומר על האסטתיקה שאני אוהב ברוק, זה הכי מעניין ומרגש. האוסף הזה הוא מאיראן ויש שם בהחלט כמה פנינים.
ב23.7 יום שבת- אוזו בזוקה מופיע ב״אברהם הוסטל״ בתל אביב בפסטיבל ההופעות הפסיכדליות OUTTA SPACE עם טייני פינגרז, קותימאן, אלסקה סנאק טיים ותקלוטים של דיג'יי יונדר ודיג'יי שוזין. כל הפרטים באוונט