דיסק סנטר היא חלק נכבד מההשפעות המוסיקליות שלי, ואני לא מתכוון רק לדיסקים שהם מוכרים, אלא לחלק הגדול שהם תופסים בהתפתחות המוסיקלית שלי.
בתקופת התיכון, היה לי מסלול קבוע שהתחיל בחנות התקליטים של חור בשחור, אחרי נבירה של שעות בתקליטים הייתי ממשיך עם חברי הטובים (יאיר ודן) לדיסק סנטר כדי לגלות אלבומים חדשים ואז נהגנו לסיים בארוחת ניינטיז ב-ברגר קינג. ניינטיז לפנים.
זה בעצם הדיסק הראשון שקניתי אי פעם. בעיקר אם לא מחשיבים את ה"אוסף היווני" או את "אוסף קוקה קולה" שאבא שלי קנה לי בסופרמרקט. הקשבתי לרוקפור בעיקר עם אוזניות ובעיניים פעורות מהסאונד ומהשירים.
הייתי מיסיונר של המוסיקה שלהם כל תקופת התיכון וגם כשעברתי לפאריז. שנים אח"כ איסר ומרק ניגנו באלבום הבכורה שלי וזאת הייתה סגירת מעגל מדהימה. יש לי רק את העטיפה כי את הדיסק עצמו הבאתי לבן של המאפיונר הצרפתי-יהודי הכי גדול שהיה אי פעם (סיפור אמיתי!).
כך הכל התחיל...
Leonard Cohen-The Best of Leonard Cohen
מסוג האלבומים שאתה מתאהב בהם משמיעה ראשונה, אבל אצל לאונרד יש גם הרגשה מיוחדת שאתה מרגיש שאתה מכיר אותו ואת השירים שלו מגלגול קודם.
זוכר שבאחד השיטוטים בדיזנגוף סנטר פגשנו את עופר, חבר מהתיכון. הוא בדיוק יצא מדיסק סנטר עם כמה דיסקים שקנה לאחותו הגדולה, הוא הראה לנו את השלל והתלהב בעיקר מהאלבום החדש של רדיוהד וסיפר כמה שאחותו מחכה כבר לדיסק הזה. ואני שתמיד רציתי אח גדול עם טעם טוב במוסיקה ישר נכנסתי לדיסק סנטר וקניתי גם לי עותק. רדיוהד הם הפסקול של חיי. החיים לפעמים אפשריים וקלים יותר כשהם באוזניים ובעיקר בלב שלי.
ביורק היא סוג של פיה מספר אגדות שבטעות "נתקעה" בעולם שלנו, אבל איזה מזל יש לנו שאנחנו יכולים לחזות בקסמים שלה.
תגדילו את המסך ותראו כמה דקות קסומות.
Jacques Brel-Ne Me Quitte Pas
ז'אק ברל, האב המוסיקלי הרוחני. כנראה הזמר עם הלסת הכי גדולה בתולדות המוסיקה ואולי זה מה שתרם להגיית המילים המושלמת שלו, וכמה תיאטרליות, ואיזה חיים משוגעים. ממליץ בחום לקרוא את הספרון המופתי ז'אק שכתב רן יגיל ומגולל את סיפור חייו של ברל במונולוג עוצר נשימה.
אחד השירים הכי יפים שנכתבו אי פעם. אם בא לכם לנסות להוציא את האקורדים שלו אז תשלחו לי עותק :)
ואסיים לא באלבום מומלץ, אלא באנקדוטה קטנה:
לא אשכח איך כשקניתי את האלבום של אורי ביילין, המוכר פתאום הזדעק וצעק בקולי קולות ברחבי החנות: "אורן, בואו, מישהו קונה סוף סוף את האלבום של ביילין!!!"
אבל היי, זה היה שיר חמוד....