חמש בחמישי עם שלום גד
עדכון אחרון: 29/09/2016
| מאת: שלום גד
בעצם גדלתי על קסטות כי אף פעם לא היה לי כסף לקנות תקליטים או דיסקים, אבל היו לי חברים שכן קנו ומהם הקלטתי, אז זה המקום להודות להם: חגי יוחנן, אלי שאולי, יוסי בבליקי, עוזי וייל ועוד...האלבומים שבחרתי כאן הם לא בהכרח אלה שעיצבו את זהותי (כי זה היה מזמן ואני לא זוכר).
אלה פשוט 5 אלבומים שאני אוהב במיוחד בשנים האחרונות.
המיטב של בלונדי
בזכות אוסף הלהיטים של בלונדי, הקיץ הזה היה קצת פחות קשה וקצת פחות חם מהרגיל. השירים האלה היו שנים רבות חלק מהפסקול הרדיופוני שלנו, אבל כששומעים אותם ברצף, כאלבום, הם הופכים לחתיכת מניפסט בהיר, שמח ואוהב חיים. מרענן.
Let england shake - PJ Harvey
יצירת המופת של פולי ג'ין מ2011, הזמרת שאולי השפיעה הכי הרבה (יחד עם ביורק) על זמרות ישראליות צעירות. בעיקר בגלל הגישה הלא מתפשרת וגם בגלל שהיא קצת אלוהית, מה לעשות. אני בעיקר אוהב שלמרות שיש פה איזה התרחקות מסוימת מהסאונד הרוקיסטי של האלבומים הראשונים שלה, זה עדיין מאוד זורם ומלא אנרגיה. כלומר, זה אמנם רציני ומעמיק אבל יש איזה ריקוד פנימי שדווקא מזכיר שירי עם או המנוני רוקנרול ישנים. רק שזה עם גיטרות קלאסיות ומברשות וזמרת אחת לא שפויה. ממכר.
Swing lo Magellan - Dirty Projectors
האלבום הכי קומוניקטיבי של הלהקה הניו יורקית המוזרה הזאת. אין לי מספיק ידע מוזיקאלי או היסטורי כדי להסביר אותם בצורה מדויקת, רק אומר שיש פה עיבודים שנונים לשירים נורא יפים. הכל בהנהגת דייויד לונגסטרט שנראה לי בחור שחצן שהשחצנות שלו מוצדקת כי הוא די גאון. אבל מה שגונב את ההצגה זה הנוכחות והקול החם והידידותי של אמבר קופמן. השילוב בין שניהם מצוין והם נשמעים כמו שילדי עשירים צריכים להישמע. סקרנים, מתוקים ומאתגרים.
Danger Mouse and Sparklehorse - Dark Night of the Soul
שיתוף פעולה עצום מימדים בין חושך לאור ובין שני מוזיקאים, אחד מפיק מתוחכם והשני רוקר אפל על כדורים. אני לא לגמרי בטוח אם זה אלבום ניינטיז שמתרחש בשנות האלפיים, או להיפך. משתתפים בו שורה ארוכה ומרשימה של זמרים אורחים: בלק פרנסיס (הפיקסיז) , ג'וליאן קזבלנקאס (הסטרוקס), נינה פרסון (הקרדיגנס), סוזן וגה, דייויד לינץ', איגי פופ ועוד... יש הרבה סיפורים מעניינים מאחורי האלבום הזה, אבל גם בלי להזכיר אותם, זה פשוט אלבום מפוצץ בשירים מעולים, זמרים גדולים, טונות של רגש ואנושיות והרבה הרבה אהבה.
חיה מילר +1
אני אוהב להקות שמשתבחות באלבום השני או השלישי. זה האלבום השני של חיה מילר שהם כרגע הבסיס הרזה והבועט של הרוק הישראלי הצעיר. הם בעיקר מצדיקים את השילוב המחוספס בין גיטרה חשמלית לטקסט בעברית. יש להם רגל אחת ברוק הקלאסי ורגל אחת אי שם בעתיד. חוליית הקצב של סתיו בן שחר ואודי בונן לא נחה לרגע. וקוסטה קפלן הוא הדמות האולטימטיבית של הזר שמגיע למקום ומגדיר מחדש את הזהות של המקום עצמו. אלבום חובה ואבן דרך חשובה.
הופעות קרובות:
29.9 - עוזי וייל ושלום גד בערב מיוחד בליבא.
28.10 - אינדינגב
17.11 - עשן הזמן
לעמוד האמן באתר לחצו כאן
לצפייה בחלקים נוספים של פרוייקט חמש בחמישי לחצו כאן