טוב, זה יותר אייקוני כי נפטר אבל האלבום מסמל בשבילי סוג של חזרה לחיים שלו כי האלבום הביא איתו בואי חדש ומרגש, שנוגע בכולנו ונראה לי שכולנו יכולים לראות את זה לפי הטופ 100 שירים מושמעים השנה שאני חושב שיש לבואי איזה 15 שירים שם.
שיר אהוב I Can't Give Everything Away.
2. Anderson. Paak - Malibu
אלבום ראפ היפ הופ ג'אז, לא באמת יודע איך לקרוא לזה. מפיק ענק שעושה מוזיקה ממש מגניבה שגיליתי עם יציאת האלבום הזה ופתחה בפניי עולם חדש של מוזיקה.
אלבום אלקטרוני מגניב וגרובי של אמן אוסטרלי שכנראה לא הרבה מכירים אבל הוא עושה עבודה טובה מאוד וכיפית לשמיעה. את פלום הכרתי דרך צ'ט פייקר ומאז ששמעתי את הEP שלהם די נדבקתי למוזיקה שפלום מוציא כי הוא האמן הראשון שדרכו התחלתי לשמוע קצת מוזיקה אלקטרונית.
אלבום היפ הופ שמאוד דומה לצורת הפקה שאנדרסון פאק בחר במאליבו, הרבה ג'אז וביטים שהם מאוד לא אופייניים לראפ והיפ הופ וזה מתחבר ויוצר אלבום מאוד מיוחד לשמיעה, מאוד קליט ופשוט כיפי.
הסייד פרוג'קט של אלכס טרנר מהארקטיק מאנקיז כל כך דומה להם שאני באמת התאהבתי בשאדו פאפטס כי בהתחלה לא מצאתי הבדל. אבל אחרי כמה שמיעות התחלתי לשמוע להקה שונה עם סאונד ייחודי ומעניין מאוד, להקה רועשת, בעלת עומק והם מילאו לי את החסך שהמאנקיז השאירו מאז שAM יצא.
שנים שאני מחכה לחזרה האמיתית של מטאליקה, והנה היא הגיעה! אלבום רועש, חזק ועם כל כך הרבה עוצמה שבא לי לדמם מהאזניים! אין מילים, אלבום עם כל כך הרבה עצבים שמתפרצים לי לתוך האונה השמאלית של המוח וגורמים לתחושות מוזרות בקצות האצבעות.
טוב, הרבה אנשים, בעצם על מי אני עובד, מלאאאאאא אנשים לא אהבו את האלבום הזה. באמת שהמון. אומרים שזה סאונד חדש וגרוע, שאין יותר סאונד ישן. אבל למה ציפיתם ממישהו שהוא לא פרושיאנטה? זה ג'וש ותתרגלו. בשבילי האלבום הזה מסמל פפרז חדשים עם סאונד חדש ומעניין מאוד שנוטה יותר לפופ של היום מאשר לרוק של פעם ואם יש משהו להגיד זה שאם תקשיבו לאלבום שוב ושוב ושוב אתם תבינו את הרבדים החדשים של הפפרז פה, עם יותר דגש אישי בשירים מסויימים וקבוצה חדשה שמנסה ליצור דברים חדשים ולדעתי - גם מצליחה.
אלבום מוזר. חד משמעית, היה לי קשה לשמוע אותו בהתחלה, אין ספק. אבל אחרי שהתרגלתי לסאונד של האלבום, גיליתי אלבום מגניב ומוזר בו זמנית ששווה לשמוע וכיף להתנסות איתו בו זמנית.
אלבום שיוצא כאלבום השלמה לטראקים שלא יצאו בטו פימפ א באטרפליי ויש את אותו וייב, אותה כיפיות ואותם באסים מטורפים שיש באלבום הקודם. אין מה לומר, אמן מצויין שיש לי אליו הרבה ציפיות להמשך, ולא סתם הוא זכה באלבום השנה של 2015.
האלבום השני של הלהקה בליין של teens of ואמנם הוא פחות רועש כמו הראשון אבל הוא מביא איתו כל כך הרבה כיף וליטוף לאזניים שבא לי לתת ביס בדיסק. ככה הוא טוב.
שיר אהוב Fill In The Blank.
טוב, זו הייתה הרשימה שלי.
אני יותם שביט, מהרצליה, חייל, בן 20 (כמעט 21... כל כך זקן....) ואני מאוד אוהב מוזיקה!