מטאליקה - על מה כל הרעש הזה?
עדכון אחרון: 07/12/2016
| מאת: אייל גולדמן
עם מכירות של מעל ל-120 מליון אלבומים ב-35 שנה ברחבי העולם, מטאליקה היא לא רק להקת המטאל הפופולארית ביותר של כל הזמנים, היא גם אחת הלהקות המצליחות ביותר באופן כללי בעולם המוסיקה (לשם השוואה, קולדפליי מכרו 80 מליון אלבומים בעשרים שנות קיומם...).המספרים האלה לא יכלו לקרות רק בזכות "מיליצית המטאל", שם הקוד למעריצים הפנאטים של הלהקה, אלא בזכות העובדה שמטאליקה הצליחו להפוך את המטאל ממוסיקת שוליים למוצר צריכה לגיטימי.
"Hard Wired To Self-Destruct", אלבומם העשירי שיצא בנובמבר האחרון הוא הפרס לו חיכו המעריצים מאז האלבום השחור - מטאל חזק ומהיר, בלי בולשיט,כמו שאהבנו.
ניתן לומר שיש למטאליקה שתי תקופות - העשור הראשון של אלבומי המופת שיצרו את ז'אנר הספיד\טראש מטאל ואז לקחו אותו קדימה, ושני העשורים האחרונים שלקחו את ההישגים האלה והעלימו אותם לטובת "התנסויות" כאלה ואחרות, כשהשיא היה "Lulu" - אלבום משותף עם לו ריד ז"ל שנחשב לכישלון חרוץ ואכזבה טוטאלית למעריצים. ואז, כשכבר הפסקנו לדמיין איך ישמע אלבום טוב של הלהקה, הגיע בחודש אוגוסט הסינגל "Hardwired", שהשאיר לסתות שמוטות ברחבי העולם - מטאליקה חזרו לעניינים!!!!
אבל אתם אולי לא מכירים את מטאליקה, או מכירים רק את הלהיטים מהאלבום השחור, ושמעתם פה שם איזה שיר. אז לטובת מי שלא מכיר את העולם המוקדם של הלהקה, הנה חמש פנינים מהעשור הראשון והחשוב שלהם :
The Four Horsemen
אלבום הבכורה "Kill 'Em All" מ-1983 הוקלט בשבועיים בניו יורק. ולמרות שבאלבום מנגן קירק האמט, את השיר כתב דייב מוסטיין יחד עם ג'ימס הטפילד ולארס אולריך. מוסטיין פוטר מהלהקה רגע לפני שנכנסו להקלטות, עניין ששבר אותו נפשית ונפתר רק בשנים האחרונות (אבל מצד שני אנחנו הרווחנו עוד להקה שהקים מגהדת').
For Whom The Bell Tolls
"Ride The Lightning" יוצא שנה ויומיים אחרי אלבום הבכורה ב-1984, ומראה באופן מידיי את ההתקדמות שהלהקה עוברת, כשהתרומה של הבאסיסט קליף ברטון הופכת למכרעת - ברטון החזיק בנכס ממשי של לימודי תיאוריה מוסיקלית שחסרו להטפילד ואולריך, ואיתו ככותב הקטעים הופכים למורכבים יותר.
Master Of Puppets
ב-1986 מטאליקה הם כבר שם דבר בקהילת המטאל העולמית (המצומצמת), הרבה בזכות "Master Of Puppets", שמביא שירים מורכיבם יותר, עם נושאים כמו התמכרות לסמים, מלחמות, שטיפת מוח דתית ועוד. סיבוב ההופעות האירופאי נקטע עם מותו בטרם עת של קליף ברטון, שמוחלף על ידי ג'ייסון ניוסטד. שיר הנושא מנוגן מאז כמעט בכל הופעה של הלהקה.
Harvester Of Sorrow
"...And Justice For All" יוצא שנתיים לאחר מותו של ברטון, 1988, ונחשב מבחינת המעריצים הכבדים לאלבום הכי טוב של הלהקה, למרות הסאונד הבעייתי שלו (לדוגמא - גיטרת הבס של ניוסטד לא נשמעת בכלל במיקס...). חוסר צדק חברתי, מלחמות ועוד הם נושאי השירים, והמבנים של השירים הופכים למורכבים יותר ויותר, באורך ממוצע של כ-7 דקות. הלהיט הראשון האמיתי של מטאליקה, "One", נמצא כאן, אבל אנחנו בחרנו להביא לכם את "Harvester Of Sorrow" בהופעה ממוסקבה ב-1991.
The Unforgiven
עצוב אבל נכון - האלבום השחור מ-1991 (שידוע גם כ-"Metallica") הוא יצירת המופת האחרונה של הלהקה. אחרי שירי קונספט ארוכים ומורכבים, הגיעה החלטה ליצור מוסיקה פשוטה יותר, שתדבר לקהל רחב יותר, ושם הגיע השלב שהמטאל מתחיל להשתלט על העולם. שירים כמו "Enter Sandman" ו-"Nothing Else Matters" כובשים את המצעדים, אבל בשיר שכבש את כולם היה כמובן "The Unforgiven", קלאסיקה על זמנית.