אני אומנם משוחד, אבל אלבום הקאמבק של קרייג דייויד, 6 שנים אחרי קודמו, היה הדבר הכי טוב שיצא בשנה הזאת. דייויד חזר בענק, ואחרי שדאג סוף סוף להופיע אצלנו השנה, הוא שחרר את האלבום הסוחף והחדש והמאוד מצופה שלו, בו הוא הביא לנו את כל מה שאנחנו אוהבים בו- בלדות סול מרגשות, R&B כייפי והמנוני משולב עם גראג' והיפ הופ ודאנס, והוא דאג להזכיר לנו איזה ווקאליסט נפלא הוא.
קשה לבחור שיר אחד מועדף מאלבום כזה מרשים, אבל אם צריך, אז הבלדה המצמררת "All We Needed".
וואו גאלאנט. איזה אלבום בכורה מעיף של אחד הווקאליסטים הנהדרים שפרצו ב-2016 בסצינת הסול. ב-"Ology" הוא הביא לנו אלבום R&B וסול אלטרנטיבי ומרשים כשמעל כולם בולט הקול העצום של הילד בן ה-24 שכבר הספיק לקבל מחמאות מאמני ענק כמו אלטון ג'ון וסיל איתם הוא אף הופיע השנה.
השיר המועדף הוא הדואט היפייפיה והחזק עם ג'נה אייקו- "Skipping Stones".
6 שנים לקח לו לשחרר את האלבום השני שלו, והיה שווה לחכות! מייק פוזנר הביא לנו אלבום שני, אישי ועשיר מוזיקלית עם הרבה R&B, פולק, גוספל, פופ ויכולת קולית נהדרת. רובכם בוודאי נחשפתם לקאמבק שלו בזכות אותו רמיקס לשיר "I Took A Phill In Ibizs" שהפך ללהיט עצום, אבל לפוזנר יש הרבה יותר מה להציע מאותו רמיקס. אל תפספסו את גרסת הבלדה המקורית של הלהיט ואת שיתוף הפעולה המרשים עם לברינט.
השיר המועדף הוא הבלדת אלטון ג'ון סטייל- "Buried In Detroit".
אם בא לכם לחזור בזמן לאייטיז או לניינטיז, האלבום החדש של ברונו מארס הוא מכונת הזמן שלכם. היוצר האדיר הזה החליט שהוא חוזר אלינו באלבום שכולו מחווה ל-R&B, הסול והדיסקו של שנות ה-80 וה-90, ואיזה אלבום מוצלח יצא לו! באלבום השלישי שלו שואב מארס השפעות ברורות מאמנים כמו מייקל ג'קסון, לותר ונדרוס ובויז טו מן, ואל תתפלאו באמת אם יצאו מפה להיטי ענק כמו שהוא כבר הרגיל אותנו.
השיר המועדף הוא "Versace On The Floor" ששואב השראה מהגדול מכולם "מייקל ג'קסון" האחד והיחיד.
אחח רובי רובי. זה אולי לא האלבום הכי חזק שלך, אבל קיבלנו פה את כל הצדדים של רובי וויליאמס שאנחנו כ"כ אוהבים- מקטעי רוק סוחפים, בלדות חזקות וקטעים מפתיעים כמו "Sensetive" שנשמע כמו להיט של ג'ורג' מייקל בשיאו או "Party Like A Russian" שכבר עורר מחלוקות ברוסיה.
השיר המועדף הוא השיר אותו הקדיש רובי לילד השני שלו, בנו צ'ארלי- "Motherfucker", כשרובי לא חוסך מבנו את האמת על משפחתו ;)
הרכב הפופ-רוק האהוב- וואן ריפבליק, בראשותו של הסולן הנהדר ויוצר הלהיטים המבוקש ריאן טדר, חזרו אלינו השנה עם מה שלדעתי הוא האלבום המרשים והחזק ביותר של ההרכב שצפוי להגיע לישראל ב-2017, אלבום אותו הם הקליטו במגוון מקומות בעולם, כשהוא משלב סגנונות כמו פופ, גוספל, סול, בלדות ואפילו ראפ (!) ואף כולל שיתוף פעולה מפתיע עם פיטר גבריאל בלהיט פוטנציאלי לא קטן.
השיר המועדף הוא אולי הקטע המפתיע באלבום- "Better" בו טדר מציג לנו את יכולות הראפ שלו.
האמת? לא ממש שמתי לב להרכב פאניק אט דה דיסקו לפני 2016. ההרכב, שהוא היום בעצם פרויקט סולו של הסולן המצויין בעל הקול הנהדר- ברנדון יורי, הוציא את אחד האלבומים שהכי אהבתי בשנה החולפת, שבו ברנדון יורי הבאמת מצויין שילב השפעות של סול והיפ הופ, והכי הרשים אותי שיר הנושא הג'אזי ומלא הנשמה שמשלב השפעות סינטרה ומוטאון מצד אחד, אבל סאונד מודרני מהצד השני. והקרדיט לחברה המקסימה שלי שבזכותה נחשפתי לאמן ולאלבום המצויין הזה!
מצד אחד הוא נורא מזכיר את ברונו מארס, מצד שני הוא גם יוצר נהדר בפני עצמו. אלבום הבכורה של צ'ארלי פוט הציג יוצר סול-פופ מצויין עם קול מצויין והיה אחד מאלבומי הבכורה הטובים לדעתי שיצאו ב-2016.
שיר מועדף- "Up All Night" שלגמרי יזרוק אתכם ל-"Let It Be" הנוסטלגי של הביטלס.
איזו שנה זאת הייתה להרכב מדנמרק "לוקאס גרהאם" שנקראים על שם הסולן המצויין כשזאת הייתה לגמרי שנת הפריצה הגדולה שלהם בזכות להיטם הענקי "7 Years". אבל ההרכב המצויין הוא הרבה יותר מהלהיט ההוא, כשבאלבום השני שלהם אותו הם שחררו השנה ונקרא על שמם, הם הביאו לנו אלבום פופ מוצלח עם השפעות שחורות של סול וגוספל.
שיר מועדף- "Funeral" הגוספלי, כי מעולם לא שמעתם שיר שמדבר על לוויה ונשמע כ"כ שמח.
אחד האלבומים שהכי ציפיתי להם ב-2016 הוא ללא ספק האלבום השני של אמן הסול הבריטי המעולה מייקל קיואנוקה. וזהו ממש לא אלבום הסול שציפיתם לו, כשקיוואנוקה המוכשר משלב הרבה השפעות רוקיסטיות, לצד הסול והבלוז שאיתו הוא התפרסם באלבום הבכורה שלו מ-2012.
שיר מועדף- שיר הנושא המצמרר. 8 דקות של יצירת מופת סול-רוק על טבעית. מומלצת במיוחד בביצוע הלייב החזק יותר מגרסת האולפן.