Pop.ish - אלבומי השנה 2016
עדכון אחרון: 30/12/2016
| מאת: Pop-ish
1. David Bowie - Blackstarאלבום הפרידה של דייוויד בואי מהעולם לא נמצא במקום הראשון השנה רק בגלל הערך הסנטימנטלי שלו. מדובר ביצירה השלמה ביותר שיצאה השנה, אלבום שמחזיר את הכבוד לפורמט ההולך ואובד שנקרא ״אלבום״ ובעיקר נותן תחושה שהיוצר הענק שעומד מאחוריו חי בכל האזנה. רק שבעה שירים יש באלבום הזה (אולי מחווה לשבעת ימי האבלות בדת היהודית?) אבל כל אחד מהם נפלא. בואי מתנסה כאן יותר מתמיד בצלילי מורכבים של ג׳אז ומוכיח את מה שהמעריצים האדוקים תמיד ידעו, מה שהפך את בואי לאמן ששבר את כל החוקים היה בעיקר ההיכרות העמוקה שלו איתם.
היילייט: i can't give everything away
2. Michael Kiwanuka - Love & Hate
לא מספיק אנשים שמו לב לאלבומו השני של מייקל קיוונוקה כשיצא השנה. אולי זאת ההפסקה הארוכה שלקח מאז אלבומו Home Again שיצא בשנת 2012 וזכה בכל תואר אפשרי. אבל האלבום החדש טוב יותר מהראשון, ההפקה של דיינג׳ר מאוס נתנה לקיוונוקה את החיספוס שהוא כל כך צריך והקטע הפותח, Cold Little Heart, על כל 10 הדקות שלו הוא השיר הכי יפה שיצא השנה.
היילייט: Cold Little Heart
3. Beyonce - Lemonade
באלבום האולפן השישי שלה, מלכת הפופ ושליטת העולם החופשי, ביונסה נואלס, החליטה שבא לה לעשות גם מוזיקה ׳איכותית׳ ולא רק להיטים. היא לקחה סיכון עם אלבום שנוגע בז׳אנרים כמו קאנטרי (daddy lessons), רוק (dont hurt yourself עם ג׳ק וויט) וטראפ (formation), בהם לא התנסתה עד היום. סיכון שהשתלם לגמרי. מדובר באלבום הכי טוב של ביונסה, אלבום שמעבר ללהיטים הצליח להביא גם הצצה לחייהם של שחורים באמריקה של שנת 2016 בו בזמן שהוא נתן הצצה לזוגיות המורכבת שלה עם בעלה ג׳יי זי.
היילייט: Sorry
4. Whitney - Light upon The Lake
אלבום הבכורה של ג׳וליאן ארליך וחבריו כ״וויטני״, הוקלט על חורבות להקתו הראשונה וקצרת הימים smith westerns. מבין כל האלבומים שאהבתי השנה, light upon the lake, הוא זה שרבתי עליו הכי הרבה. הקול הגבוה והמאנפף של ארליך מסוגל להוציא אנשים מסוימים מדעתם אך היופי שבשירי האלבום זועק למרחקים והיה נשמע נהדר גם אם היה מושר בדואט עם איי-רובוט רומבה.
היילייט: No Woman
5. Weyes Blood - Front Row Seat To Earth
אלבומה השני של נטלי מרינג כ- weyes blood יצא רק לאחרונה ונדמה כי ילווה אותי עוד ארוכות אל תוך השנה הבאה. זה אלבום שכל מי שגדל על ניקו והולווט אנדרגראונד ימצא בו מיד בית אבל הרגעים הכי יפים בו מגיעים דווקא כאשר הספקטרום המוזיקלי מתרחב והשירים מרגישים לא רק כהסתכלות נוסטלגית אלא גם מאוד מעכשיו.
היילייט: Generation Why
6. Ariana Grande - Dangerous Woman
הייתה רק זמרת פופ אחת שהצליחה להתחרות בשנת הפופ המושלמת שהייתה לאחיות לבית משפחת נואלס וזאת אריאנה גרנדה. כולה בת 23 אבל עם שלושה אלבומי סולו מצוינים שמיצבו אותה כתשובת שנות האלפיים ומשהו (איך קוראים לעידן הזה בכלל?) לווקאליסטיות הגדולות של שנות ה-90 כמו מאריה קרי ווויטני יוסטון. ב״אישה מסוכנת״, גרנדה הוכיחה שהיא לא מפחדת משום ז׳אנר ולצד בלדות R'n'B קלאסיות כמו "Moonlight" היא מביאה גם להיטי אלקטרו-פופ ("Into You״) ואפילו רגאיי בקטנה ("side by side״ עם ניקי מינאז׳). אכזבה: "Focus" שהיה אמור להיות הסינגל הראשון מהאלבום ואחרי ביצועים לא מרשימים מספיק במצעדים נגנז לגמרי. בחייאת, לפחות תפרגנו אותו בגרסת הדלוקס.
7. Case/Lang/Veirs - Case/Lang/Veirs
ניקו קייס, קיי. די לאנג ולורה וירס הקימו יחד את הסופר-גרופ המרגש הזה שנשמע כמו הרכב שפועל יחד כבר שנים ארוכות למרות שהוקם רק לפני שנים וזה אלבומן הראשון יחד. לשלוש היוצרות הנ״ל יש קהל מעריצים אדוק, סגנון מוזיקלי מאוד מסוים (קייס באלטרנטיב קאנטרי, לאנג יותר ברוק ווירס איפשהו בטווח) וקולות מאוד מובחנים. לכאורה, זה היה יכול להיות אסון ובכל זאת משהו כאן עובד לכל אורך 14 שירי האלבום.
היילייט: "Atomic Number״
8. Paul Simon - Stranger to Stranger
פול סיימון הוא היוצר המבוגר והותיק ביותר ברשימה (כבר בן 75) וזה אלבום הסולו השלושה עשר שלו. 2016 הייתה שנה בה נפרדנו משניים מהאמנים הותיקים והמוערכים ביותר בהיסטוריה של הרוק (דייויד בואי ולאונרד כהן) ומעבר לעצב הגדול ותחושת האובדן שניהם הספיקו להשאיר אחריהם אלבומים שרבים רואים בהם כטובים ביותר בקריירה שלהם. לשמחתנו פול סיימון הצליח לכתוב את Stranger to Stranger כשהוא עדיין בקו הבריאות. מבחינת הסאונד האלבום החדש מהווה חזרה מבורכת לתמהיל של פופ ומקצבים אפריקאים שסיימון עצמו הכיר לנו לפני עשרות שנים באלבומו Graceland ובשנים האחרונות הפך לפופולרי בזכות להקות כמו Vampire Weekend שגדלו על סיימון.
היילייט: Wrist Band
9. Solange - A Seat at The Table
באלבום הסולו השלישי סולאנג׳ נואלס מצאה את הקול שלה. אחרי שניסתה להישמע כמו אחותה הגדולה באלבום הבכורה שלה (Solo Star) וזמרת מוטאון באלבומה השני (Sol-Angel) באלבום החדש סולאנג׳ שואבת השראה מהדיוות הגדולות של הניו-סול. השמות שעולים בשמיעה ראשונה הן אריקה באדו וג׳יל סקוט, אבל מהר מאוד חווית ההאזנה הזאת הופכת ממשחק של רפרנסים מוזיקליים להאזנה נעימה ומאתגרת. 21 שירים יש באלבום, ביניהם 8 קטעי קשור שמובאים בין היתר על ידי אימה של סולאנג׳, טינה, ומחברים את האלבום לכדי סיפור שלם שנותן לנו הצצה לחייה של צעירה אפרו-אמריקנית באמריקה של סוף 2016.
היילייט: Weary
10. (Frank Ocean - Blond(e
כל כך רציתי לקטול את אלבום הסולו השני של פרנק. ההתנהלות שהובילה לצאתו הייתה תרגיל ארוך של יחסי ציבור בלתי נגמרים עם הודעות מסתוריות ברשתות חברתיות, החלפת שם לפרויקט ברגע האחרון (Boys Don't Cry) ואז הוצאת אלבום ויזואלי בהפתעה (Endless). בקיצור, טרחה גדולה עם מעט מאוד מוזיקה בצידה. אבל באוגוסט האחרון אז שיחרר אושן את הסינגל הראשון מהאלבום, Nikes, כבר היה ברור שהוא הצליח לעשות את זה שוב. גם הפעם, כמו באלבום הבכורה המצוין שלו Channel Orange, פרנק אושן מצליח למתוח עוד ועוד את גבולות הז׳אנר ולהשמיע בגרות יוצאת דופן לבחור בגילו (ובכלל).
היילייט: Nights
המשך הרשימה בסדר יורד:
11. Anohni - Hopelessness
12. Rihanna - Anti
13. Mitski - Puberty 2
14. Car Seat Headrest - Teens of Denial
15. All Saints - Red Flag
16. Shura - Nothing’s Real
17. Radiohead - A Moon Shaped Pool
18. Xenia Rubinos - Black Terry Cat
19. Jessy Lanza - Oh No
20. Bon Iver - 22, A Million