הוצאנו את האלבום השני שלנו, הופענו על במות מצפון לדרום, השתתפנו בפסטיבלים הכי גדולים בארץ, חיממנו להקות חו"ל גדולות, והכרנו עוד ועוד קהל מדהים שאנחנו מאוד אוהבים בחזרה.
האלבומים שבחרנו כל אחד לחוד, הם בעצם היחד שלנו כלהקה והתמצית של כל אחד מאיתנו שהופך את הלהקה הזו למה שהיא.
האמת שהרבה מאוד זמן לא הקשבתי לג׳ניס. אבל כשחיפשתי אלבום לכתבה, כי זה קשה לאללה לבחור, נתקלתי באלבום הזה ונזכרתי כמה הייתי מקשיבה לו.וכמה השראה האישה הזאת נתנה לי.
מעבר לזה שהיא זמרת רוק של פעם במאה, אם בכלל. מעבר לנשמה הענקית שיש בשירה שלה, לשמוע אותה בלייב זו חוויה בלתי רגילה. איך שהיא מתקשרת עם הקהל בפתיחות נדירה ומוחלטת, ומחזיקה את הבמה כמו מלכה. ואלו ללא ספק אחד הדברים שהכי השפיעו עליי.
בגיל 9 קבלתי מדוד שלי את ההאלבום הזה של קווין, במשך 3 שנים אספתי כל אלבום , הופעה, בוטלג...של הלהקה. משם הדרך לפינק פלויד, זפלין, וכל שאר המפלצות הייתה סלולה. אפשר לומר שהאלבום הזה לא שינה את העולם אבל יצר את העולם שלי.
האלבומים הכי משמעותיים בחיים שלי הם כאלו שלא הבנתי בשמיעה הראשונה ואפילו נרתעתי מהם. זה לא שונה מהם. כשכבר הייתי מוכן להתמודד עם האלבום הזה גיליתי את המקבילה המוזיקלית לסרטים של טרנטינו. פוסט מודרניזם מוחלט. זה בדיוק מה שקורה כשחבורת חברים מאותה עיירה (שהם במקרה מוזיקאים פנומנליים אחד-אחד) משלבים את כל המוזיקה שהם ספגו ממשחקי מחשב, סרטים מצויירים ובי-מוביז ושילבו אותה בפ׳אנק, ג׳אז, מטאל, ביצ׳ בויז, פרנק סינטרה ומוזיקה קלאסית מודרנית. לא מזיק שלאחד מהם קוראים מייק פאטון. האלבום הזה הפך לתנ״ך שלי.
זה אלבום שמלווה אותי פחות או יותר מאז שאני זוכר את עצמי. כל פעם שאני שומע אותו הוא שואב אותי פנימה, שילוב מושלם בין הרכות של גילמור לאפלוליות של ווטרס. יצירה מושלמת שפשוט מצליחה לחדור עמוק לורידים- רגש מזוקק וטהור!
האלבום הזה הוא האהבה הראשונה שלי במוסיקה הרבה לפני שהבנתי שאני רוצה לעשות מוסיקה. אני פשוט חוזר אליו תמיד.. מאז היו עוד מלא אלבומים ורגעים שהשפיעו עלי ונגעו בי אבל יש לו פור רציני על כולם.