בלילה שבין ראשון לשני פיד הפייסבוק שלנו התחיל לייצר זעקות שבר, ואז הכותרות החלו לצוץ להן בכל אתר אפשרי - ג'ורג מייקל מת. נכון להיום אין אישור סופי לסיבת המוות, אבל כל זה לא משנה - 2016 נסגרת עם מחיר כבד מאוד שעולם המוסיקה שילם עם מוות של כמה מגדולי האמנים של כל הזמנים.
מייקל, או יוֹרְגוֹס קִירִיאקוֹס פָּנַאיוֹטוּ, כמו שאביו היווני-קפריסאי ואמו האנגליה קראו לו, נולד באנגליה, במזרח פינצ'לי שבצפון לונדון ביוני 1963.
אחרי כמה גלגולים מוסיקלים הוא מקים ב-1981 את הצמד וואם! עם אנדרו ריג'לי (כן, ככה קוראים ל"זה שהיה עם ג'ורג מייקל בוואם!").
ההצלחה הייתה מיידית - אלבומם הראשון "Fantastic" מ-1983 הגיע לראש המצעד הבריטי (אבל רק למקום ה-83 באמריקה), הרבה בזכות הסינגלים "Club Tropicana" ו-"Young Guns".
אבל זאת הייתה רק יריית הפתיחה - "Make It Big" שיצא ב-1984 כלל את "Wake Me Up Before You Go-Go", "Careless Whisper" ו-"Freedom" - שלושתם הגיעו למקום הראשון במצעד הבריטי והאמריקאי... וואם הפכו רשמית לדבר הכי חם על כדור הארץ, כולל סיבוב הופעות בסין ב-1985 (הראשון מסוגו להרכב מערבי).
כבר בשלב זה יחסי הכוחות היו ברורים - מייקל היה הכותב הראשי וגם המפיק של האלבומים, בזמן שרידג'לי...מממ... שר יפה. לא פלא ש"לחישה פזיזה" (מקום ראשון במצעד של רשת ג', 1984) נבחר כסינגל הסולו הראשון שלו, למרות שנחשב לשיר של הצמד ויצא באלבום, ובאופן קצת אירוני - זה אחד השירים הבודדים שרידג'לי תרם בתור כותב. אלבום הפרידה של הצמד, "Music From The Edge Of Heaven" מ-1986 כבר לא הצליח לשחזר את הבלאגן של קודמיו, אבל לג'ורג הייתה כבר תוכנית מגירה כתובה - קריירת סולו. ואיך הוא בחר להתחיל אותה? דואט עם אחת ההשראות הגדולות שלו, אריתה פרנקלין. התוצאה? פרס גראמי, ומקום ראשון באמריקה ובריטניה. לא רע בשביל סינגל ראשון לבד...
מה עכשיו? עכשיו יש לנו בדיוק חמישה אלבומי סולו בין השנים 1987 ל-2004. זה יהיה קצת בלתי אפשרי לבחור שיר אחד מכל אלבום, אז הלכנו על טקטיקה פשוטה - השיר שאנחנו הכי אוהבים מכל אלבום.
אחרי הכישלון היחסי של האלבום הקודם, נכנס ג'ורג מייקל למאבק עם חברת סוני על חוסר תמיכה בו כאמן יוצר, מאבק שהוביל למעבר לחברת וירג'ין, שמבחינתה זכתה בלוטו - עם מכירות של יותר משמונה מליון עותקים, ושיא שעדיין לא נשבר - שישה סינגלים בטופ שלוש של המצעד הבריטי. קשה מאוד לבחור שיר אחד מאלבום מופתי שכזה, אז הלכנו על הבחירה הבאה.
לפעמים אפשר גם קצת לנוח, בטח כשהמחסנית ריקה, ואז הקונספט של אלבום קאברים נראה ממש מבטיח. אנחנו עדיין מנסים להבין אם זה היה הצעד הכי נכון מבחינת הקריירה שלו, אבל עם גרסה כזאת לרוקסן של פוליס קשה להתווכח.
אחרי יותר מעשור של מאבקים, ג'ורג מייקל חוזר לבית החם של חברת סוני, ומוציא אלבום מעניין, ובעיקר חוזר להנפיק קטעי דאנס שכל כך חסרו למעריצים. הנה הטוב שבהם.
מודים, גם אנחנו היינו מופתעים שקלטנו שיחסית לאמן כל כך אהוב ומוערך, יש לג'ורג מייקל כל כך מעט אלבומים. אבל זה רק בא להראות את רמות ההקפדה והרצינות שלו. חשוב לציין שהוא גם מיעט להופיע בחלק גדול מהקריירה - בין השנים 1991-2006 הוא לא הופיע בכלל, ואז חזר להופיע בטור ארוך (106 הופעות) לחגוג 25 שנות קריירה.
ג'ורג מייקל מת בבית, במיטה שלו. בחג המולד. סוף מעניין לאיש מוכשר בטירוף, שלמרות שלקח לו שני עשורים לצאת מהארון (צעד קשה מאוד לכוכב ילדות), חגג את המיניות שלו, ועזר לכולנו לשחרר קצת את הרסן מהבחינה הזאת. לאחר מותו נודע לנו גם על היותו פילנטרופ ברמה בינלאומית, עם תרומות עצומות לגופים שונים ברחבי העולם.
חשבנו הרבה איך לסיים, ורק שיר אחד נראה לנו מתאים - הדואט האגדי עם אלטון ג'ון, שהצליח להעלים את המקור של אלטון. נוח על משכבך בשלום ג'ורג מייקל, תודה על כל מה שנתת לנו.