חמש בחמישי עם יובל מנדלסון
עדכון אחרון: 26/01/2017
| מאת: יובל מנדלסון
במציאות שבה חנויות התקליטים הם עולם הולך ונעלם, "דיסק סנטר" היא לא רק חנות, אלא מוזיאון אנתרופולוגי-היסטורי-תרבותי. כן, ילדים וילדות, ככה עשו את זה פעם. בימים שלפני הסאונדקלאוד והבאנדקאמפ, האייפון והרומבה רובוט, המון אדם היה שועט בדהרה אל החנות, ושמה מתהלך בין המדפים, מאזין בפינת ההאזנה, מעשיר את האוסף הפרטי שלו או בוחר לקרוביו מתנה לחג. כך התנהגו אז בני האנוש ממין ההומו ספיאנס, והפאנקיסטים שביניהם היו מתגודדים קבוצות קבוצות בקומה של מקדונלדס ומשנוררים שקלים מהעוברים והשבים. "אלה היו הטובים שבזמנים ואלה היו הרעים שבזמנים" ותמיד רציתי לצטט את דיקנס והנה עשיתי זאת בחסות דיסק סנטר ופינתם המלבבת "חמש בחמישי".Lee Hazlewood – Cowboy In Sweden
זאת חתיכת כותרת, קאובוי בשוודיה. חתיכת כותרת לחתיכת אלבום. שהרי מה יש לקאובוי לחפש בשוודיה? ממה הוא בורח? האם הוא מתכוון לחזור? האם הוא מתגעגע? לי הייזלווד לא נותן לנו תשובות ברורות אבל שירים יפים, פשוטים, פוצעים ועצובים, הוא מעטיר עלינו בשפע. והקול שלו נמוך נמוך, והזכרונות שלו מטושטשים, עמומים, והוא שותה ומהמר, ואוהב ועוזב והזמנים קשים וקרים והרכבת כבר עזבה את התחנה. והוא נשאר שם, קאובוי בשוודיה, ואני כאן, ברמת גן, חושב על לי הייזלווד, הזמר, היוצר, המפיק, הקאובוי הנפלא הזה.
Elvis Presley – Elvis As Recorded At Madison Square Garden
תמיד העדפתי את אלביס פרסלי של שנות השבעים, זה שהסתובב עם אקדחים וחליפות קארטה ומשקפיים מזהב, הגזים עם התרופות והכריכים בחמאת בוטנים, ועשה צחוקים עם ריצ'רד ניקסון, מאשר את אלביס של שנות החמישים, נהג המשאית קצוץ השיער. היה בו, באלביס המאוחר, משהו נוגע ללב. זה המלך שמבין שיש ילדים חדשים בבלוק שזוממים לו על הממלכה והוא יודע שהזמן שלו שאול אבל הוא לא מתכוון להכנע ללא קרב. ואיזה קרב זה היה, ההופעה הזאת במדיסון סקוור גדארדן מ72. חמוש בלהיטי הנצח, ובתזמורת גדולה ומשומנת היטב, פלוס נשפנים, פלוס זמרות ליווי, הוא חורך את המקום ויורה את כל התותחים הכבדים. ואחרי יותר משעתיים מפוארות, על רקע צווחות המעריצות נשמע הקריין המודיע: "אלביס עזב את הבניין".
Brighten the Corners - Pavement
הלהקה שאני הכי אוהב. בחרתי באלבום הזה אבל יכולתי באותה מידה לבחור בכל אחד מחמשת האלבומים שיצאו עד להתפרקות הלהקה ויציאתו של סטיבן מלקמוס, הסולן, לקריירת סולו, עשירה לא פחות. קשה להסביר למה אתה אוהב את הלהקה שאתה הכי אוהב. אולי גם לא צריך. אספר רק שלפני כמה לילות חלמתי שאני רואה את פייבמנט בהופעה בבאר שבע, אבל שאני מגיע רק בשיר האחרון. וזה היה נפלא ונורא.
הזבובים - בזז..
סופר גרופ ישראלי שכולל את דן תורן, מאור כהן, יובל שפריר, פיטר רוט, ג'נגו, אורי תכלת ואורן קפלן (שכחתי מישהו?) בזזז הוא אלבומם היחיד, ואני זוכר שחרשתי עליו חזק בסוף התשעים, כשהייתי תלמיד בתיכון בליך. היום אני מלמד שם וחלק מהזבובים הם אפילו חברים שלי, כלומר, עבר זמן מאז האלבום ההוא. אבל הוא עדיין אחד האלבומים היותר מרנינים ומלוכלכים שיצאו בעיר הזאת, בדקה התשעים של שנות התשעים. ואקנח בציטוט אהוב מתוך אחד השירים: "את הרי יודעת שזה לא פשוט לגעת באיבר המין הזכרי, זכרי אותי". לזכור ולא לשכוח.
אריק לביא - שיר הוא לא רק מילים
אחד הקולות הכי גדולים ומובחנים במוסיקה הישראלית. אגדה בחייו ובמותו. השירים שלו הם כמעט היחידים שיכולים להביא אותי לידי דמעות, ואני גבר קשוח שלא בוכה לעולם! היה לי הכבוד להופיע בערב לזכרו, במלאות חודש ללכתו ואז גם יצא לי לפגוש ולהכיר את שושיק שני. היא אמרה לי באיזו הזדמנות, שאם אריק היה מכיר אותי, הוא לבטח היה מאמץ אותי כבן. נשבע לכם. וזו בפירוש היתה המחמאה המקסימה ביותר שקיבלתי. בקלות רבה אני בוחר ב"בוסתנים", שיר שאני מבצע בהופעות אבל יצא לי לבצע גם בחתונות, זאת אומרת, בחתונה שלי.
יובל מנדלסון יופיע ב2/2 בקפה ביאליק "עם גיטרה ושירים"- להיטים של שייגעצ, שירים חדשים, שירה בציבור, צחוקים וסיפורים, וכן יבצע משירי אלבומו החדש "יובל המנוול- שירים לבלה".
לעמוד האמן באתר לחצו כאן
לצפייה בחלקים נוספים של פרוייקט "חמש בחמישי" לחצו כאן