Pop.ish - שלושה אלבומים חדשים
עדכון אחרון: 24/03/2017
| מאת: Pop-ish
Laura Marling - Semper Femina
בגיל 27 כשמאחוריה שישה אלבומים שזכו רובם ככולם לשבחי הביקורות ולמכירות נאות, ניתן לומר בשקט שלורה מארלינג כבר הטביעה חותם על פני המוזיקה הפופולארית. רק לפני 9 שנים כאשר היא פרצה לתודעה בגיל 18 עם אלבום הבכורה "Alas, I Cannot Swim" כל האפשרויות היו פתוחות בפניה. שירים כמו My Manic & I הציגו שילוב בין טקסטים נבונים לצד לחני פופ קליטים (כשמארלינג אחראית כמעט לבדה לכולם). אחרי שזכתה במועמדות לפרס המרקיורי על האלבום ההוא, כל האפשרויות היו פרוסות בפניה אך היא הצליחה להמשיך ולהעמיק את חקר מוזיקת הפולק גם אם כתוצאה מכך האלבומים שהגיעו אחריו איבדו חלק מהחן של אלבום הבכורה המושלם ההוא.
מאלבומה השני (״I Speak Beacause I Can״) ובמיוחד ב- ״Semper Femina״ למארלינג חשוב הרבה יותר לייצר שירים בעלי אמירה משירים עם לחנים שתרצו לזמזם. בחירה מוערכת בפני עצמה גם אם קצת מבאסת. לשמחתנו נדמה שהשינוי באלבום החדש הוא נדידה למקומות קצת ג׳אזיים וגלישה אל מחוץ לעולמות הפולק המוכרים שלה, מה שנותן לשירים כמו הסינגל הראשון, Soothing, קצת יותר אוויר לנשימה ולמארלינג אפשרות להוכיח שהיא לא נשאבה לאיזור נוחות ממנו לא תצא בקרוב. בראיונות לפני יציאת האלבום, היא סיפרה שרצתה לכתוב אלבום על נקודת המבט שלה על נשיות ויצא שהוא נכתב דווקא כשהייתה בדרכים בסיבוב ההופעות של אלבומה הקודם Short Movies (אגב, מארלינג זכתה לא מזמן בפרס על משחק בסרט הקצר Woman Driver) תקופה שהיא הגדירה כגברית ביותר בחייה. התוצאה היא אחד האלבומים המסקרנים של התקופה.
Dirty Projectors - Dirty Projectors
הדרך לאלבום השמיני של דייוויד לונגסטרת׳ תחת השם Dirty Projectors הייתה רצופה באכזבות ושברון לב. 5 שנים חלפו מאז האלבום הקודם Swing Lo Magellan שהיה נקודת שיא מסחרית ואומנותית עבור ההרכב הניו יורקי בעל החברים המשתנים (הכח המוביל תמיד היה לונגסטרת׳ ובת זוגו אמבר קאופמן). השילוב בין ההרמוניות הקוליות של אמבר קאופמן וההפקה ההרפתקנית של לונגסטרת׳ יצר אווירה של פול סיימון ב״גרייסלנד״ בגרסה שמותאמת להיפסטרים של שנות האלפיים.
בשנה שעברה לונגסטרת׳ וקאופמן נפרדו ואם להסתמך על שירי האלבום החדש הפרידה לא נעשתה בטוב. האלבום הזה הוא בעצם אלבום סולו של לונגסטרת׳ שהזמין אליו רשימה של אורחים כדי להנעים לו את הזמן, אבל אל תטעו מדובר בגבר עם לב שבור. כפי שאפשר לשמוע במיוחד בסינגלים הראשונים שיצאו מהאלבום: בשירים ב Keep Your Name הוא מאשים את קאופמן (שעובדת בימים אלה על אלבום סולו) ברדיפה אחרי פרסום ותהילה במקום אהבה כנה אליו ולמוזיקה, בזמן שב-Little Bubble הוא מתגעגע בטירוף ל״בועה״ הקטנה שהם בנו יחד, זאת שהייתה מקום המפלט של שניהם מהעולם החיצון. האלבום השמיני של לונגסטרת׳ כ״פרוג׳קטורים המלוכלכים״ הוא גם הראשון שנושא את שם ההרכב והוא ייזכר כאחד מאלבומי הפרידה היפים של השנה.
Anohni - Paradise
בשנה שעברה הוציאה אנהוני את אלבום הסולו הראשון שלה תחת שם זה - HOPELESSNESS - והציגה שינוי כיוון מוזיקלי של 180 מעלות. משירי צ׳אמבר פופ קאברטיים ואפלים לדיוה אלקטרונית שמתנסה במקצבים שבורים וקשים, מסוג הדברים שתשמעו בהופעות בבלוק ולא בהיכל התרבות. העבודה שלה עם המפיקים Oneohtrix Point Never ו-Hudson Mohawke, נמשכת גם באי.פי החדש "גן עדן״. כמו הרבה יצירות שהשתמשו בשמו של המקום המקראי גם האלבום החדש מתעסק במרחק שלנו מאותו מקום פלאי ועוסק באופל ובעיוות. ששת השירים החדשים ממשיכים בדיוק מאותה נקודה בה עזבנו אותה בשנה שעברה ואם כבר מקצינים את השיח סביב חוסר צדק חברתי, ניצול משאבי טבע וביקורת נגד הנשיא טראמפ. אנהוני מרבה לדבר על דעותיה הפוליטית מה שעשוי להפוך אותה לטרחנית אבל בזכות הקול שלה (אין עוד כמוהו בעולם כולו) והפתיחות שלה לשנות סגנונות, האזנה לאלבום החדש שלה היא עדיין בגדר חובה.