POP.ISH - אלבומים חדשים
עדכון אחרון: 24/06/2017
| מאת: Pop-ish
Beth Ditto - Fake Sugarקרוב לעשרים שנה הייתה בת׳ דיטו הקול, הפנים וגם האטיטיוד של להקת הפאנק-רוק האמריקאית ״הגוסיפ״. בשנת 2012 הוציאה הלהקה את אלבומה החמישי ״A Joyful Noise" (שהכיל את הלהיט Heavy Cross) ולאחריו התפרקו. למרות הפירוק דיטו נשארה דמות מעניינת ומסוקרת בסצנת המוזיקה העולמית והמשיכה להוות כאייקון אופנה (יש לה ליין בגדים מצליח), דוברת של קהילת הלהט״ב (לאחר שנישואים חד מיניים הפכו לחוקיים בארצות הברית היא נישאה לבת זוגה) ו-ווקאליסטית מבוקשת בקטעים של מוזיקאים אחרים. בשנת 2011 היא כבר עשתה צעדים ראשונים בקריירת הסולו שלה והוציאה אי.פי. שנשא את שמה והכיל ארבעה שירי אלקטרו-פופ מצוינים. בקיצור, כולנו חיכינו לאלבום הסולו הראשון של דיטו ועכשיו קיבלנו אותו. אז איך ״סוכר מלאכותי״? מצוין.
כמו שניתן היה לשמוע עוד בסינגל הראשון ״Fire״, הכיוון שלקחה דיטו הוא הרבה פחות אלקטרוני ושואב הרבה השראה מתחילת דרכה של דיטו עם הגוסיפ והמוזיקה עליה גדלה בילדותה בארקנסו שבדרום ארצות הברית, זמרות כמו ג׳ואן ג׳ט ופאט בנאטר עולות לראש. קטעים כמו ״או לה לה״, ״אין אנד אאוט״ ו-״או מיי גאד״ מכילים ריף גיטרות שמנמן וממכר ואת ההגשה הקולית הכל כך מוכרת של דיטו שמסוגלת להפוך אפילו פוסט מעמוד הפייסבוק של הצל לסופר סקסי. ובכל זאת - אין ספק שהרגעים החזקים ביותר באלבום הם בשירים כמו "We Could Run" או ״Love in Real Life" שהם בדי.אן.איי שלהם פופ טהור ומוכיחים כי בדיטו יש את הפוטנציאל להיות אחד מכוכבות הפופ הגדולות ביותר בעולם.
4 סוכריות
Lorde - Melodrama
אמנם בעידן בו אף אחד לא מאזין לאלבומים, המונח ״משבר האלבום השני״ הולך ומאבד ממשמעותו ובכל זאת אלבום הבכורה של לורד, ״Pure Heroine״, הוא אחד הלהיטים הגדולים של העשור האחרון ואלבום שמאיים מאוד לנסות ול״נצח״. אחרי שהוציאה מגה-להיטים כמו ״רויאלס״ ו״טים״, הצעירה הניו זילנדית הפכה לסופר סטאר שזוכה לחיקויים בתכניות סאטירה בזמן שהשירים שלה עומדים בראש מצעדי ההשמעות, כשבמקביל היא גם זוכה לפרגון מקולגות כמו טיילור סוויפט וביקורות מצוינות.
עכשיו ארבע שנים אחרי האלבום ההוא, לורד - אלה מריה לאני יליץ'-אוקונור בתעודת הזהות - היא עדיין אישה צעירה, בקושי בת 20, כך שרוח הנעורים לא נעלמה כלל. ״מלודרמה״ מתאר את הקשיים, האכזבות והשמחות שמכיר כל בוגר צעיר. בראיונות שליוו את יציאת האלבום, הסבירה לורד כי מדובר בעצם בסוג של אלבום קונספט שמלווה מסיבה ביתית אחת. בשונה מאלבומי קונספט שאנחנו מכירים מלהקות רוק כמו ״המי״ או ״קינג קרימזון״, אתם לא צריכים לעקוב באדיקות אחרי חוברת המילים כדי להנות מ״מלודרמה״. ג׳ק אנטונוף, חצי מההרכב Fun. והאיש שמאחורי Bleachers, הפיק יחד עם לורד אלבום שגדל משמיעה לשמיעה בזכות הפקה מאוד רעננה שמשתמשת בלא מעט כלים חיים אך לא שוכחת לשים את קולה המיוחד של לורד במרכז. יש כאן המנוני פופ גדולים שתופסים אותך מהרגע הראשון כמו Green Light אבל גם רגעים מינוריים קטנים ויפהפיים כמו Writer in The Dark שבו אפשר לשמוע את הערצתה הגדולה לקייט בוש. לסיכום, כנגד כל הסיכויים הצליחה לורד לצלוח את משבר האלבום השני עם אלבום טוב יותר, לא פחות ממכר וכן - גם יותר בוגר.
5 סוכריות
Sufjan Stevens - PLANETARIUM
למרות שהוא יוצא תחת השם סופיאן סטיבנס ״פלנטריום״ הוא בעצם עבודה של הרכב שלם: גיטריסט הנשיונל, ברייס דסנר, המלחין המוערך, ניקו מאהלי, וג׳יימס מקליסטר. ארבעת החבר׳ה היצירתיים האלה עבדו יחד על הפרויקט הזה שמביא תרגום מוזיקלי למסע במערכת השמש שלנו. אז למה נבחר דווקא שמו של סטיבנס להוביל את הפרויקט? כנראה כי הוא המוכר מכולם וללא ספק אחד המוזיקאים האהובים והמוערכים בסצנת האינדי רוק העולמית. למרות שהוא מעולם לא סיים את סדרת אלבומי הקונספט על מדינות ארצות הברית, הוא בכל זאת הביא לעולם את ״מישיגן״ ו״אילינוי״ שהם אלבומים שכל אדם חייב לשמוע לפחות פעם אחת לפני שהוא מחזיר ציוד ואסור לשכוח את האלבום האחרון שלו - ״קארי ולואל״ משנת 2015 שכבר עכשיו נחשב בעיניי רבים לקלאסיקה.
העבודה מאחורי ״פלנטריום״ התחילה בכלל בהזמנה של אולם הקונצרטים ההולנדי Muziekgebouw Eindhoven לניקו מאהלי ובקשה שיכתוב יצירה שעוסקת במערכת השמש. בחכמה רבה הוא פנה אל סטיבנס שיחבר את המילים ליצירה והאחרון צירף לפרויקט גם את דסנר ומקליסטר. למרות שהיצירה נוגנה באופן חי לראשונה כבר ב-2012, רק השנה החליטו בחברת התקליטים AD4 להוציא אותה כאלבום תחת השם ״פלנטריום״ (מצפה כוכבים). יותר מבכל אלבום אחר של סטיבנס גם כאן אנחנו מוזמנים לצאת למסע מורכב שלא בטוח שתצלחו בהאזנה אחת, עם 17 קטעים ויותר משבעים דקות של מוזיקה מדובר ביצירה המורכבת ביותר שהוציא סטיבנס עד היום ודי במפתיע גם באחת הנגישות שבהן. קחו את השיר Saturn למשל שנשמע כמעט כמו טראק של קאלווין האריס עם כל האוטו-טיונס בעולם, מי היה מאמין שנשמע מסטיבנס קטע שעושה חשק להרים ידיים באוויר? שירים כמו ״mars״ מתכתבים עם יוצרים עכשוויים כמו ג׳יימס בלייק ופרנק אושן והתוצאה בכללותה היא אלבום עשיר במיוחד שלא מפסיק לעניין לרגע.
4.5 סוכריות