טוב, ליריקה מעולה, אלבום מצופה ומלא בביטים נעימים ובעלי אווירה אפלה.
האלבום הזה מציין את הייחודיות שיש לקנדריק ואת היכולות שלו ליצור אלבומים שמספרים את מה שעובר עליו באופן מיוחד לו תוך השימוש בבוטות וspoken word.
שיר אהוב: Fear
2. Humanz - The Gorillaz
החזרה של קבוצת האלקטרוניקה האהובה עליי, כל כך הרבה שנים וציפייה לאלבום נוסף ובהתחלה באמת שחשבתי שהאלבום לא יעמוד בציפיות שלו, אבל הוא ממש כן. כל שיר תענוג לאזניים וכיף לאוהבי אלקטרוניקה והיפ הופ-R&B רגוע.
שיר אהוב: Andromeda
3. Renaissance - The Underachievers
עוד קבוצת ראפ משכונת פלאטבוש בניו יורק. מה אפשר לומר? ראפ איכותי, מודרני ולטעמי, מאוד מרגש. האלבום נפתח עם הקלטות של מרקוס גארבי על זכויות שחורים בארה"ב וכל השיר מבטא את מחשבות חברי הקבוצה ומנבא את ה"וייב" של האלבום.
טיילר, אמן שנוי במחלוקת אצלי בגלל הסגנון האפל והכבד שלו עם השיר או שניים שאני כן אוהב. אבל מה, האלבום הזה חדש בשבילו. כן, הוא עדיין אפל. כן, הוא עדיין מאוד ישיר וכבד. האלבום הזה מסמל את היציאה של טיילר מהארון ועם כמה שזה קיטשי לומר את זה, אני חושב שהמוזיקה שלו מקבלת כיוון שונה בזכות זה.
שיר אהוב: 911 / Mr.Lonely
5. Neckdeep - The Peace and the Panic
להקת פאנק/רוק שהכרתי עם יציאת אלבומם הקודם והתאהבתי מיד. יש להם סאונד חדש, קליל וקליט וכיף לשמוע חבר'ה שעושים פאנק בצורה טובה ולא אגרסיבית מדי.
שיר אהוב: Where Do We Go When We Go
6. Blue Chips 7000 - Action Bronson
תמיד לוקח לו יותר מדי זמן להוציא אלבום. הרבה יותר מדי זמן. אבל זה תמיד שווה את זה ובלו צ'יפס 7000 לא מאכזב כלל. אקשן ממשיך בסטייל שלו של שירים קלילים וליריקה מעט מתבדחת.
שיר אהוב: Let Me Breathe
7. Villains - Queens of the Stone Age
הלהקה השנייה של ג'וש הום (them crooked vultures, kyuss), ככה אני קורא להם. אולי כדאי שאשנה את זה כי הם טובים מדי כדי שאצור להם שם גנרי שכזה. להקה מצוינת שמחייה מקומות מתים של בוגי וסטונר רוק שלא משמיעים בדרך כלל לציבור. וילנז רק מחזק את הייחודיות שיצרו בשילוב סוגות שונות של רוק.
ראפ עם קאנטרי ורוק? אצלו זה נשמע טוב. מי שלא מכיר את ילהוולף אבל אוהב ראפ ונגיעות רוק וקאנטרי יאהב אותו בשמיעה הראשונה. ראפ קליל לשמיעה עם ריפים מגניבים וליריקה מצוינת.
שיר אהוב: Trial By Fire
9. American Teen - Khalid
אמן היפ הופ וR&B שפרץ דרך אפל מיוזיק ישר לאוזניות שלי. מוזיקה קלילה שמדברת על נושאים כואבים ומעבירה ביקורת ברורה על החברה של היום. התאהבתי מהשמיעה הראשונה שלי בדרך לבסיס בזמנו, שירים קליטים שנעים לשמוע ולהתחבר אליה.
אלה לא וויזר של פעם, ממש לא. אבל הם גם לא מנסים להיות. וויזר הלכו לכיוון היותר רגוע לעומת שנים קודמות של אלטרנטיבי צועק ואגרסיבי לכיוון היותר רגוע של האלטרנטיבי- אלקטרוני אפילו. אלבום נעים ומלודי שעושה נוסטלגיה. וויזר עדיין איתנו!