באלבום החדש של ה QOTSA שילוב מרענן ביחד עם מארק רונסון, הפקה ושירים טובים מבליטים את האלבום הזה ומזניקים אותו לעשיריה של 2017, ולטור מסקרן לכל הפסטיבלים של 2018.
אלבום שיצא די בתחילת השנה והשאיר טעם טוב לכל השנה, מאד אוהב את הסאונד והפאוור שלהם, הלייב שלהם שראיתי היה מצוין ויש להם סולן שלא מרפה, ונותן את כל מה שיש לו, וזה הרבה.
מה אפשר לומר על אלבום כל כך משובח ויפה, כל שמיעה עושה לו רק טוב, מוסיקה פתלתלה, חורפית, מהפנטת ומאתגרת את הגרביטציה, פולק אינדי שבא מסיאטל ונראה שהמקום עושה לו רק טוב אז אולי שווה לנסות גם.
השיר שבחרתי: Fool's errand הוא אחד השירים הכי יפים השנה !!
מאד אהבתי השנה את החזרה של הגורילאז, הפקה שהיא תענוג לשירים עצמם ולמי ששומע אותם. הרבה שירים ורעיונות טובים יש באלבום הזה, איך כתוב בו, אלה שמפחדים ממוזיקה מסוכנים, אבל מי יכול על הגורילות בעצמן, בטח לא הורסי מסיבות, מדכאי הביט.
אחד משירי השנה: Saturnz barz
Slowdive
מהאלבומים שאתה מצפה מהם להיות מצוינים וכשזה קורה זה עדיין מצליח להפתיע, שמונה קטעים באלבום וחבל שאין עוד, אבל כל שיר מתוכו מעולה.
שיר שאי אפשר לעמוד בפניו: Sugar for the pill, מתחרה כבד לשיר השנה ואחד היפים.
קשה מאד לדרג אלבומים ובטח שירים, זה אחד האלבומים הכי בולטים אצלי השנה, להקה אהובה, שגם לטור שלה אני מחכה בקיץ הבא, אבל לאלבום הזה משום מה קצת פחות התחברתי ואולי זה עוד יקרה בהמשך 2018, לא שאין שירים טובים, יש והרבה, אבל המוד הכללי של האלבום לא הפך אותי, אולי בגלל הטון והביטים האלקטרוניים שיש בו שפחות אהבתי אצלם. בכל זאת מקום רביעי, שירים מצוינים.
השיר שבחרתי: the system only dreams in total darkness מעולה!!!
מודה שלקח לי זמן לגשת לאלבום הבאמת מצוין של לורד, כוכבת אמיתית מלאה בכל הטוב שיש ומדובר פה בטוב האיכותי שרק אפשר לקנא בו. לורד תופסת רגע באלבום הזה, תקופה, סביבה ואי אפשר שלא להתאהב בה.
הסינגל הראשון: Green light
מאבק קשה יש בין המקום הראשון לשני, ובאמת קשה להחליט...
האלבום שהכי חיכיתי לו השנה, וכשהוא יצא משהו בו לא היה מובן, שאלתי מהה ?? אולי הבחירות של השירים, אולי הקמפיין שלו ברשת. שמעתי אותו, עזבתי, חזרתי, והוא נכנס לי ללב ולגוף חזק. יש בו רצף של ארבעה שירים הורסים בפתיחה שאני מאד מאד אוהב, אמצע תמוה ביותר (וריאציה על פיטר פן), ורבע אחרון שמשתפר מאד. אחת הלהקות האהובות עלי, ווין בטלר הוא אחד ויחיד, עושה מה שבא לו, ורז'ין שסיין היא הדבר האמיתי.
אלבום מושלם שממשיך את האלבום הקודם שלהם בצורה מסוימת, אי אפשר לבקש יותר מזה, שילוב שיש בו הכל, לקחת את הדיסק לשים ברכב ולנסוע. האלבום הזה מרגש, סוחף, הופך את כל הרוק גיטרות הכי טוב שלו, הכי יפה השנה.