עשר שנים מאז האלבום האחרון של The White Birch וכמה כיף לקבל מהם חומר חדש.
הלהקה שתויגה בתור המקבילה הנורווגית ל- Sigur Ros פעלה במשך עשור, הוציאה ארבעה אלבומים (השניים האחרונים בלייבל הגרמני הנהדר Glitterhouse) - עשור מאוחר יותר, הלהקה והלייבל חוזרים לשתף פעולה.
מנהיג הלהקה Ola Fluttum היה עסוק בשנים האלה בכתיבת מוזיקה לסרטים ולטלווזיה המקומית, להתחתן, להביא לעולם ילדים, לאבד את אמא שלו ולקנות בית באוסלו (שבמרתף שלו הוקלט רוב האלבום).
לא מפתיע, לאור הנ"ל, שחלק גדול מהמוזיקה באלבום החדש היה יכול לשמש כפס קול לסרטים. העיבודים פחות שקטים מבעבר, הם גם לא רועשים, אבל עשירים מאד ונותנים נפח שלא היה שם קודם.
הפולק והגרסה הסקנדינבית לאמריקנה עדיין פה, הטקסטים נוגעים בכל הטלטלה האישית שעברה עליו, ממקום של השלמה וקבלה של השינויים הרבים.
שם האלבום לפי היוצר, הוא הקונטרה הטובה שנותן האביב לחורף הקשה והדיכאוני. באלבום משתתפים מוזיקאים מקומיים רבים שניגנו ב(ועם): Kings Of Convenience ו-Jaga Jazzist בין השאר.
אלבום אביבי שיוצא בתזמון מושלם עם מזג האוויר.
