Hospital Handshakes הוא שמו של אלבום הסולו השמיני (!!!) של רוקי ווטולאטו, אבל הראשון שלו שיוצא מגבולות צפון אמריקה ומגיע להפצה בינלאומית.
הזמר-גיטריסט-סינגר סונגרייטר שמגיע גם הוא מבירת המוזיקה שידועה בשמה סיאטל, מוציא את האלבום הכי נגיש בקריירה (ובלי לפגוע באיכות הכתיבה).
חלק מאוד משמעותי בסאונד ובגישה של האלבום, יש למפיק כריס וואלה (כן, וואלה!), גיטריסט להקת Death Cab For Cutie שעבד בצמוד לרוקי על כתיבת והפקת האלבום והדביק אותו בהפקה מנצחת על הקו הדק של פופ ואינדי - עם כמה רגעים שבהחלט מזכירים את להקתו (ואפילו כמה המנונים שמזכירים את U2 ברגעים הטובים שלהם).
האלבום, שנכתב אחרי הפסקה של קרוב לשלוש שנים בהם רוקי לא כתב או נגע בכלי נגינה עקב דיכאון קליני, הוא התרופה והתוצאה של היציאה מהדיכאון.
בים של אלבומים עצובים, זה אלבום שבולט גם באופטימיות שלו וביכולת להביע אותה בטקסטים עשירים.
מעבר לרוקי וכריס וואלה – על השירים והגיטרות - מנגנים פה גם אח של רוקי, קודי ווטולאטו (מלהקת ההארדקור-קאלט The Blood Brothers) ואמילי קוקאל מהלהקה האדירה Warpaint.
אלבום שמזכיר כמה תענוג ויופי יכולים להגיע על מצע של מוזיקה מלודית וקליטה, במיוחד כשהיא נובעת ממקום מדויק כל כך.