אחד האלבומים האלקטרונים הכי מעניינים וטובים שיצאו השנה.
לבנג'מין ג'ון פווארס יש קטע מאוד מוצלח עם שמות, מעבר לשם האישי שלו שנשמע כמו גיבור על, הוא גם חצי מצמד האלקטרו-נויז האהוב עלינו עד מאוד Fuck Buttons, ה(סלחו לנו) פאקינג אדירים.
Blanck Mass, הוא פרויקט הסולו של ג'ון, Dumb Flesh הוא אלבומו השני תחת השם הנוכחי והראשון בלייבל Sacred Bones, שהופך להיות אחד הלייבלים הכי מעניינים ומגוונים בעולם האלטרנטיבי.
בניגוד לאלבום הראשון, שהיה אמביינטי לחלוטין וחסר ביטים, האלבום החדש הוא המשך ישיר לסאונד שהוא פיתח והתפתח עם השנים של הרכב האם, ובקלות היה יכול להיות להיחשב כאלבום חדש של הכפתורים.
יש פה עליות וירידות, מקבצים שבטיים על גבול הטראנס, רעשים על גבול הנויז, מלודיות על גבול הדאנס, קטעים אבסטרקטים-ניסיוניים ובתוך בכל זה, גם קטעי אמביינט.
שמו של האלבום (וגם העטיפה) מגיעים מביקורת של ג'ון (שהיה חולה למשך זמן רב במהלך יצירתו של האלבום) על הגוף האנושי ועל כמה שהוא שביר/עדין וכמה אנחנו תלויים בו, אבל היופי במוזיקה כזאת, ובמיוחד במוזיקה שלו, זה אפשר להאזין לה (או לרקוד לרגעים), לעצום עיניים ולחשוב על כל נושא שבעולם.