אלבום שישי לצמד מפורטלנד, אורגון. אחרי הפסקה בת שלוש שנים הם חוזרים עם אלבום שהוא ההפך המוחלט מהקודם שלהם.
זה מתחיל מהעטיפה: יפה, צבעונית וקיצית (לעומת העטיפה השחורה לחלוטין של האלבום הקודם), אבל זה בעיקר ממשיך במוזיקה שבאה לרומם כמה רוחות ולבבות.
גם תהליך הכתיבה והיצירה היה אחר, אחרי שבפעם הקודמת הם הלכו על "אני סוגר את עצמי במרתף לכמה חודשים ונראה מה יצא" הפעם הם החליטו להזמין חברים (לא כולם מוזיקאים) להקלטות.
הם הקליטו במשך חודש כמה שיותר רעיונות במהלך היום, ובמהלך הלילה היו מקשיבים ובוחרים את החלקים האהובים עליהם וחולקים אותם עם החברים. אחרי חודש, הם נשארו עם עשרים ושישה שירים גמורים - אותם הם שלחו לשלושים ואחד חברים, בני משפחה, וגם כמה מעריצים וביקשו מכל אחד לבחור את עשרת השירים האהובים (וגם את סדר השירים) שמרכיבים את האלבום היפה שנמצא פה מולכם.
כל התהליך הזה מורגש מאוד באלבום שזורם מהרגע הראשון ועד סופו.
שירי רוק אלטרנטיבי רך ומרגש, עם יותר נגיעות אלקטרוניות (למען האווירה, ולא החפירה) וקורט פסיכדליה.