מתוך כתבה על האלבום מאת אשר קשר, במדור תרבות של "ידיעות דרום":
"עם רעמה בלונדינית, משקפי שמש ודיסק ראשון ומשובח שכולו רוק אנד רוך, נורית האן זיגלר רומסת בעדינות את ההנחה כי העולם שייך לצעירים. האן זיגלר מעניקה לנו באלבום הראשון שלה, "מעבר לקו", תצוגת תכלית מוסיקלית של כל הרפרטואר שלה. ב"בתשוקה רגעית" למשל, מהשירים הטובים יותר באלבום, האן זיגלר מצליחה להיות קשוחה ברוקנרוליות בלי להישמע נואשת או מתאמצת מדי. מנגד, היא רכה ועדינה בבלדת רוק כמו "Falling", השיר היחיד באלבום שמושר באנגלית. האן זיגלר מצליחה להיות ענוגה בשיר אהבה כמו "ניצוץ". נוסטלגית ב"תיבת נגינה" המקסים, מתגעגעת וכמהה ב"עיניים כמו שמיים" ואפילו אסירת תודה, כמו בשיר הכי אוטוביוגרפי באלבום: "להישמע"."
נורית מאמינה שמוטב מאוחר מאשר בכלל לא. אחרי שנתיים של לימודי הלחנה, כתיבה והגשה, החליטה כי הגיע זמנה. במשך 3 וחצי שנים היא כותבת, מלחינה, מקליטה, משתפת פעולה עם זמרים יוצרים נוספים, מופיעה, והשמיים הם הגבול...
שם האלבום מתאר את דרכה של נורית ואת יציאתה מעבר לקווי הגרפיקה, לעבר תווי המוסיקה.
השירים באלבום מתארים תמונות ותקופות בחייה והמציאות בהם שזורה במטאפורה ודימיון.
המסיכה על עטיפת האלבום מייצגת את המאוויים הכמוסים של האדם ומאחורי המסיכה מתגלה הזמרת, אחרי שנים של עשייה אמנותית בתחומים אחרים.
נכון להיום, נורית מסיימת את אלבומה השני "שתיקות עמוקות", עם שירים המבטאים את תשוקתה לביטוי תחושותיה, כי המוסיקה מנצחת את השתיקה ארוכת השנים.