John Dwyer, הוא כאמור אחד היוצרים הכי חרוצים/מעניינים/עסוקים באינדי האמריקאי העכשווי, ואם לא הכרתם אותו עד עכשיו דרך אחד משלל ההרכבים המעולים שלו (The Oh Sees, Coachwhips, OCS) אז ייתכן מאוד שהאלבום השני של Damaged Bug הוא מקום מצוין להתחיל.
Dwyer הוא תו תקן לאקלקטיות, ולזכותו יאמר שהוא עושה את זה בכישרון רב ונטול יומרה, תוך כדי הפגנת יצירתיות מתפרצת, כפי שאפשר לשמוע ב Cold Hut Plumbs: כמעט 39 דקות המערבבות היטב אותות ומופתים פסיכדליים ופופיים מהסיקסטיז לצד אזכורים ל-Fאנק וירטואוזי מהסבנטיז, כשצפצופי מוג וסינתיסייזר חבוט צצים להם מידי פעם על מנת לבחון מה הם יכולים לתרום לאלבום המוטרף הזה. באופן לא פחות מדהים מדובר באלבום קליט במיוחד.
אז דמיינו פגישה לילית בין הביץ' בויז, סיד בארט, פאנקדליק, האלבומים הראשונים של הבי ג'יז, פרי וקינגסלי, Sly & the Family Stone, הסטון רוזס פרינס כשפנדה בר וג'ו מיק יושבים בקונטרול רום ומשתוללים back to back עם הקונסולה.
כך נשמעת (ותודות לעטיפה המדהימה, גם נראית) קלאסיקה משמיעה ראשונה.
2. What Cheer
3. The Mirror
5. Der Mond
6. The Frog
7. Cough Pills
10. Very
11. Cone
13. Mega Structure
14. Transmute