Electric Vacuum Roar

אתם בוודאי זוכרים את Nate Hall מאלבום הבכורה שלו "A Great River" שכלל את הקאבר המדהים שלו ל "Kathleen" של טאונס ואן זאנדט לצד עוד תשעה שירי פולק ואמריקנה עגמומיים ויפים (ואם החמצתם, תקנו את המצב מיד!).
לפני שנה הוא שחרר את אלבומו השני וכבר במבט חטוף בעטיפה אפשר להבין שהגיטרה האקוסטית נותרה אחר כבוד בקייס שלה. יחד עם זאת, העטיפה מטעה ולא מדובר באלבום כבד במיוחד, אלא ביצירה נשגבת שמורכבת משני קטעים פסיכדליים ארוכים שמאזכרים בעיקר את האלבומים האחרונים של Earth או את ניל יאנג באלבום ההופעה המופתי."Weld"  וכש Nate Hall מחליט גם לשיר על רקע המתרחש ולתת ביטוי למה שעובר לו בראש תוך כדי, הוא נשמע כמו האדם האחרון עלי-אדמות, נביא זעם מפויס שהשלים עם התוצאה הסופית, כך שלא נותר אלא להתמסר אליו, לעצום עיניים ולהקשיב באדיקות לקינה האפוקליפטית שלו על רקע מערבולת של גיטרות פסיכדליות שמיד תכלה פה את הכל.