"בינתיים בחדר המדרגות" הוא אלבום אישי, אלבום שבו מדפדף שחר בן-חור ברצועות חייו. יש לו עין של קולנוען ולכן בטקסטים שלו הכול מבוים בקפידה. תמונה אחר תמונה. אמירה אחר אמירה.
יש שירים נוגעים ללב כמו "מרי ואני", יש אירוניים כמו "איקאה נחמתי" ויש שירי אהבה שGPS של הרגש עוקף בהם את האוטוסטראדות ונוסע ישר אל דרכי העפר. דרך שהיא, בעיני, דרך יותר מרגשת.
המוסיקה והשירה הם ה"רקדן" השני בטנגו הנפלא הזה. שחר הוא לא רק המלצר המגיש את מנות השיר, הוא גם השף שבישל אותו, וטביעת קולו מורגשת בכל הברה.
"בינתיים בחדר המדרגות" הוא אלבום מוקפד. אלבום יפה שאין בו שום קריצה רייטינגית, ובימים אלה, אני מרגיש שצריך לקדם אלבומים כאלה במחיאות כפיים.
1. לא לדאוג 03:59
2. אני ממריא 04:33
3. מסך כחול 03:55
4. עיניה השחורות 03:56
5. הגרוש שלה 03:12
6. חדר המדרגות 03:42
7. השיר שלה 03:48
8. איקאה נחמתי 05:08
9. מרי ואני 03:14
10. שעת נעילה 03:44